(ח)
שקט השתרר.
"מה זה התקתוק הזה?" שאלתי.
"זה השעון שלי," הוא ענה. "הוא סופר את הזמן."
"כל השעונים סופרים את הזמן," אמרתי. "מה מיוחד בשעון הזה?"
הוא הסתכל עלי. "לא, כל השעונים צועדים לפי הזמן, לא סופרים אותו. השעון הזה סופר את הזמן... שנשאר. לאנשים."
"וכמה זמן נשאר לי?" שאלתי, לא באמת מאמינה.
הוא הביט בשעון. "לך נשאר מספיק."
"ולך?"
"לי?" הוא הביט בי בעיניים מופתעות, ואז חייך. "לי כבר לא נשאר."
שקט השתרר.
"מה זה התקתוק הזה?" שאלתי.
"זה השעון שלי," הוא ענה. "הוא סופר את הזמן."
"כל השעונים סופרים את הזמן," אמרתי. "מה מיוחד בשעון הזה?"
הוא הסתכל עלי. "לא, כל השעונים צועדים לפי הזמן, לא סופרים אותו. השעון הזה סופר את הזמן... שנשאר. לאנשים."
"וכמה זמן נשאר לי?" שאלתי, לא באמת מאמינה.
הוא הביט בשעון. "לך נשאר מספיק."
"ולך?"
"לי?" הוא הביט בי בעיניים מופתעות, ואז חייך. "לי כבר לא נשאר."