אף פעם לא ראיתי אותך ככה, כועס, לא עדין, לא רגוע. אף פעם לא ראית אותך בוכה, או מתלונן. אני תמיד הייתי זאת שבוכה. על המשקל שלי וההורים שלי. אתה תמיד היית שם בשבילי. עם מילים מנחמות ובדיחות וחיוכים זוהרים. אבל באותו רגע לא ידעתי מה לעשות. לא ידעתי אם אני מסוגלת לעזור לך.
אבל ידעתי שתהיה בסדר.