פורומים » סיפור שכתבתי

כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.

• לפני 9 שנים חרדה חסרת שם

  

  חסרת שם

  אפשר פשוט לא להרגיש לכמה זמן?
  להיות חסרת רגשות, בלי להיות שמחה או עצובה.
  פשוט אדישה.
  בלי רגשות שמבלבלים לי את הראש, בלי זכרונות שמטביעים אותי שוב ושוב, ואת גלגל ההצלה שלי כבר איבדתי מזמן.
  בלי להרגיש שאני שמחה עד השמיים, ושנייה אחרי זה אני נחנקת ולמטה.
  כל כך למטה.
  למטה שאני מרגישה את הרצפה מנסה להבליע אותי בבטון הקר והקשה שלה.
  והדמעות, הדמעות החמות שזולגות על הגוף הקפוא שלי.
  ואני לא יכולה לזוז.
  אני רוצה לא להרגיש.
  להפסיק לשקר, להפסיק לא להבין, להפסיק להיות מבולבלת.
  בלי דברים שמושכים אותי מהידיים והרגליים, חלק למטה, חלק למעלה, ואני, אני כבר קרועה מבפנים.
  נמאס לי.
  כל כך נמאס לי.
  אני לא רוצה יותר להרגיש את החופש מלטף על פניי המחייכות, אני לא רוצה יותר להרגיש את החומות סוגרות עליי.
  אני רק רוצה לא להרגיש כלום.
  
  

  ---

  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

  כותרת התגובה:
  תוכן התגובה:

  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
  

  • לפני 9 שנים הילדה אילסוס

    

    אילסוס

    כל כך קשה, באמת.
    לאהוב.
    
    את ההיא,
    שמרגישה,
    חסרת שם.
    
    כן,
    היא שם,
    בהחלט.
    
    היא כאן,
    מפוחדת,
    זועקת.
    
    א ה ב ה
    ב ב ק ש ה
    
    אבל ממי?
    היא רוצה אהבה ממך,
    שתקבלי אותה,
    ככה,
    ללא שפיטה,
    היא לא מוזרה,
    בכלל.
    
    ןבכלל,
    כולנו כמוך.
    
    אני,
    לפחות.
    
    היא זקוקה לך,
    תפגשי אותה.
    
    תעזרי לה,
    להרגיש,
    ללא שליטה,
    הדחקה.
    
    תני לה חיבוק,
    בשם כולנו,
    כי היא
    מ ד ה י מ ה
    אה
    אה
    אה
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.