דמעות נוסטלגיה עמומה
ההשתוקקות לאותה הרפתקה
אבל כאילו כבר קרתה בעבר
וגם לא ברור היכן
היא נשענה בגבה על גופו של עץ הארז,
נגנה בחליל צד,
כשמסביבה גוון צבעים כתום אדמדם, צהוב מעומעם בשמים.
השמש מצידה הימני והיא ממשיכה לנגן בחליל.
האדמה שעליה ישבה הייתה מכוסה בעשבים קצרים צהובים,
ואין איש באופק...
והיא כאילו הגיעה לעולם כשהיא בתנוחה הזאת, ברגע הזה, בצבעים האלה, עם החליל הזה
וכאילו לא היה שום דבר קודם לכן..
היא הייתה כל כך רגועה ושלווה..
לא קרה לה כלום ואולי גם לא קורה ויקרה מלבד הנגינה בחליל.
היא הייתה לבושה שמלה דקה ואוורירית, מבד חלקלק, בצבע בהיר מאוד – כתמתם-וורוד עתיק, שמלה עדינה וקלת תנועה.
שמלת כתפיות צמודה בחלק העליון ופתוחה למטה, שמלה שהדגישה את נשיותה כל כך
ושיערה היה ארוך כל כך, כמעט עד לברכיה, והיא הייתה צנומה בעלת עור לבן ושיער בצבע חום בהיר, עיניה היו ירוקות והיה לה מראה כמעט אלוקי.
היא לא ראתה את עצמה מעולם, היא רק הגיעה הרגע...
היא, העץ והחליל לבדם בעולם..
היא לא חשבה על כלום, היא רק נגנה ועצמה את עיניה כשהרוח הנעימה מלטפת את פניה והשמלה מתנופפת במקצת.
וכאילו השמש הפכה אותה כמראה צל, ותווי גופה נראו בצבע שחור, כשהשמלה מתנופפת ווידה האחת מחזיקה בחליל הצד והיא מחללת.
הנגינה שעלתה באוויר הפריחה את השקט וכאילו העולם עמד מלכת למשמע הצלילים המרגיעים, מרגשים ומשמחים באחת.
כל ייעודה בעולם היה הניגון בחליל,
זה היה כל עולמה
היא יכולה לשבת כך שעות לצד גזע העץ ולהמשיך לנגן,
והעולם כולו נרגע איתה...
היה בה כל הפוטנציאל הגלום להיות כל דבר שאדם בעולמינו רוצה,
הפוטנציאל חבוי בה ככדור אור אנרגיה זהוב בעל הילה צהובה מסביבו בגוונים משתנים של צהוב.
הרגע הזה עם האישה בחליל לא קיים בשום כדור או כוכב לכת אבל הוא קיים היכנשהו.
ברקע נשמעים צלילי הקשה זעירים, כמעין צליל אפקט של אדם שעושה קסם, צלילים קסומים הנשמעים בהרמוניה עם נגינת החליל,
כאילו המציאות הזאת היא תמונה וויזואלית בחדרו של איזה חובב תמונות נוף טבע.
היא כל כך וויזואלית וחזקה שמרגישה מציאותית,
אבל היא רק אישה יפה כל כך שמנגנת יפה כל כך בחליל ושכל מה שאי פעם תרצה להיות, יהיה גלום בה.
כאילו מימוש הפוטנציאל של כל אחד הוא מעין סוד הנסתר רק בה, קיבלה את שרביט הכוח האלוקי,
עד כדי כך שאילו בני האדם רק היו פוגשים בה כבר היו יודעים חלק מהסוד ומממשים את הכוח הגלום בהם.
אבל היא רחוקה.
ואיש
גם לא יודע היכן.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
