זיווג משמים
למרות גילה המבוגר וגילו הצעיר, עמדו שניהם נרגשים. הוא תחת החופה והיא ממתינה להכנס.
זה זמן רב שייחלו לרגע הזה.
חסכו פרוטה לפרוטה. הזמינו את כל המשפחה, חברים מכרים.
הכינו מאכלים משובחים.
התאורה מושלמת, הנרות שדלקו רק הוסיפו נופך מלכותי למקום שדמה
באותם רגעים לארמון.
האורחים הגיעו כבר כולם. לבושים חגיגי ומצפים לרגע המיוחל.
הכלה, יפה להפליא, מכוסה בהינומה של חששות. היא שבירה ופגיעה
הוא לא מתאר עד כמה, מילה אחת מיותרת מצידו, מעשה פזיז וכל היופי הזה
כל הקסם שלה, מתפוגג. הלוואי שידע לנהוג בה כראוי.
החתן עצם את עיניו, גם הוא חושש, הוא נזכר איך היא הצהירה בפניו שלא
תזכיר לו דבר וחצי דבר על עבודתו וכספו. הוא עובד קשה מאוד ביום יום
ותנאי זה חשוב לו. היא הבטיחה. מצד שני הוא יודע עד כמה קשה לו
כל ההתחייבות הזו, אמרו לו שהיא ׳מיוחדת׳.
האות ניתן והחתן הזמין בשירה את כלתו.
שושבינים מתוקים וחמודים כמלאכים החזיקו בקצות השמלה הלבנה והתקדמו לאט
כשפניהם אל החופה.
כוס הקידושין הורמה. הס הוטל בזמן הברכות. הקהל נעמד וענה ׳אמן׳.
׳הרי אתם חתן וכלה׳ הכריז הכרוז בחגיגיות: ׳ישראל וכלתו השבת- זוג׳
מזל טוב! ..או בעצם שבת שלום.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
