אני יודעת עליך הכל. דברים שאת לא מעלה בדעתך שאני יודעת. סודות. דברים שקרו לך. בנים שפגעו בך. חלומות שאת מתביישת בהן.
לפעמים אני מדמיינת איך היית מגיבה אם היית יודעת. בראשי את בוכה. את נשברת.
כל מה שאת מספרת לה מגיע אלי.
זאת גם אשמתי.
אני לא עוצרת אותה אף פעם. אני מקשיבה. כשהמילים זורמות מפיה, כשהסודות שלך נשפכים החוצה. לפעמים הבטן שלי מתכווצת מרוב אשמה. לפעמים הקנאה חסרת הגבולות ששולטת בה תוקפת גם אותי. לפעמים אני רוצה לבכות. כמו עכשיו, כשאני חושבת עליך. טובה ונהדרת. תמימה. ויפה כל כך.
אני כותבת לך את המכתב הזה כי אני חייבת. כי אני מכירה אותך במשך כל חיי, כי במשך שנים הסודות שלך הגיעו אלי. כי אני מזדהה. כי אני מרחמת עליך.
את תמיד שואלת לשלומי. ומוסרת לי דרישת שלום. את זוכרת דברים. איפה אני משרתת בצבא. איך קוראים לבחור שאני יוצאת אתו. את כל כך נחמדה, למרות שבשבילך אני לא יותר מהאחות הקטנה של החברה הכי טובה שלך.
את יפהפייה. את מוצלחת. את עדינה וטובת לב. אבל כואב לי עליך. כי אני יודעת שאת נוטלת כדורים נגד דיכאון, אני יודעת שהיית בולימית. אני יודעת שהוריך נוסעים לחופשות ארוכות ומאלצים אותך לטפל באחותך הקטנה. אני יודעת שעברת הפלה כשהיית בת שמונה עשרה. אני יודעת שהחלום שלך הוא להיות שחקנית מפורסמת. אני יודעת שאת נותנת לבחורים להתייחס אליך לא יפה, שאת מתפשרת, כי את חסרת ביטחון. אני יודעת כשאת מלאה מדי או רזה מדי.
אני לא היחידה שיודעת. אני שומעת אותה לפעמים. את אחותי. מדברת עליך עם אנשים אחרים. עם כל מי שמוכן לשמוע.
אני בטוחה שאת יודעת שהיא מקנאה. אפשר לראות את זה בעיניים שלה. כשאתן עומדות אחת ליד השנייה. כשהיא מדברת אליך לא יפה. כשהיא פולטת הערה עוקצנית.
ואת שותקת.
המכתב הזה לעולם לא יגיע לידייך. אולי לעולם לא תגלי את האמת. אם תגלי, זה לא יהיה ממני. כי אני אוהבת את אחותי. כי אני לא רוצה לבגוד בה. כי אני יודעת שהיא צריכה את זה.
אולי זה לטובה. אולי יש דברים שעדיף לא לדעת.
הלוואי ותהיי מאושרת.
זה מגיע לך.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
