יש לך אש? הוא שאל
איני מעשנת, עניתי.
לא, לא לזה התכוונתי, אמר,
התכוונתי לשאול האם יש לך אש פנימית;
מטרה, ייעוד, שליחות או איך שלא תקראי לזה.
מין מנוע פנימי, שנמצא על טורבו כל הזמן ודוחף אותך קדימה לאורך כל הדרך.
אה, גם זה לא, עניתי
ושתקנו דקה או שתיים.
"אתה יודע? עישון מקצר חיים" אמרתי לו
"גם חוסר משמעות" כך ענה
היא לא כמו מצת של סיגריה בודדה..אולי אין לך אש כזאת של הצתה חד פעמית, מהירה וקופצנית. אולי אין לך אש ששולחת את קצותיה, נראית כלהבה איתנה, שבסופו של דבר רק מקצרת את העולם.. נראית יפה, אבל חסרה.
אש פנימית, כזאת שתוקד עד ביאת המשיח, כזאת שנשארת חמימה גם לאורך שנים, גלי קול וחום, זאת כבר שאלה אחרת..
אני לא מחפשת את האש הרגעית והקיקיונית הזו, ולא את ה"נצנצים והזיקוקים"... אני מחפשת בתוכי, כמו שאמרת, את האש הפנימית שתוקד עד ביאת המשיח ושתישאר חמימה לעד. ונראה לי שכל אדם מחפש אותה בתוכו :)
