אני צריכה מישהו שיעודד אותי, שלא ייתן לי לעולם ליפול. שתמיד אוכל לספר לו מתי נכשלתי, והוא לא ידבר, רק ייתן לי חיבוק וייתן לי לבכות כמה שארצה. אני צריכה מישהו שידע שאני כותבת, שידע שלא תמיד אני רוצה שידעו על זה. אני צריכה מישהו שיבין מה מפריע לי באנשים, מישהו שתמיד יתקדם, לא יעמוד במקום לעולם. שאפילו יחזור טיפה אחורה לפעמים, אבל תמיד יזוז. "רק מים עומדים מתעפשים". מישהו שינגן איתי, מישהו שידבר איתי, שיקרא את אותם ספרים, שיפתור איתי תשחצים, שיקנה לי ספרים ויחפור איתי על מנגינות ומה מסתתר מאחוריהן.
מישהו שאוכל לשבת איתו במכונית, לשים מוזיקה בלי מילים ופשוט להקשיב לה, בלי להגיד כלום. מישהו שאוכל להרגיש בנוח לשתוק יחד איתו.
מישהו שירגיע אותי כשאני מבוהלת מעצמי, מישהו שיקדיש לי שירים שלא הוא כתב, אבל שאומרים בדיוק את מה שהוא מרגיש.
מישהו שיוכל לפרוק אצלי את כאביו הכמוסים ביותר, ואני אוכל להיות שם בשבילו.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה