עוד שבוע.
ככה זה הולך להיות.
עוד שבוע שאתה תנסה לשמח אותי.
עוד שבוע של רכבות הרים של רגשות.
עוד שבוע של נשיקות והבטחות.
עוד שבוע של ״אני אוהבת אותך״.
עוד שבוע של חיוכים מזויפים.
עוד שבוע של רעב.
אני חושבת שהפעם אני ארשה לעצמי קצת יותר.
אולי הפעם אני לא אלך לישון.
אולי הפעם אני ארשה לאצבעותיי לחלוף על הסכינים במגירה ולהוציא את האחד שמתאים.
אולי הפעם אני אעשה את זה עמוק, כמו שאני כל כך רוצה.
אולי הפעם אני אלך רחוק מידי.
אולי הפעם טיפות דם יזלגו.
אולי אני לא אצליח לעצור את הדימום...
אני לא משקרת בזה שאני אומרת לך שאני אוהבת אותך.
אני משקרת כשאני אומרת שאני לא עייפה.
אני עייפה להיתלות באנשים, נמאס לי להחזיק.
שומר על קצות אצבעותיי, ״עוד קצת ודי״.
אני מפחדת ממה שיקרה, כשתגלה שכבר קרסתי ממזמן...
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה