קשה לי. אני לא מכחישה את זה.
יש הרבה מאוד בכי, ובכלל, זאת תקופה לא טובה.
עצוב כל יום כל היום, אבל אתה מציל אותי.
אני חושבת עליך, וחיוך מתחיל להתפשט על פני.
אתה כל-כך יפה... שיער שחור קצר, עגיל באף, עיני קריסטל.
תמיד שידרנו על אותי גל, אך רק לאחרונה מצאנו זה את זו.
אני רואה אותך, ואני רועדת. הדבר המושלם הזה, העמוד התומך שלי.
אני רוצה אותך, אני לא יכולה להתעלם מזה. אני רוצה את עיניך על עיני, שפתיי על שפתיך, ידינו שלובות... הלוואי.
הלוואי שהיינו באגדה. הלוואי שליבך היה פועם למעני, בדיוק כמו ששלי למענך.
אתה יודע איך אני מרגישה, אמרתי לך. ואתה, כי אתה לא יכול להיות פחות ממושלם, הגבת בצורה הכי מדהימה שיש. ברכּות, אמרת לי, שאני אחת החברות הכי טובות שלך, ושאני מבינה אותך יותר טוב מכמעט כולם.
אמרת לי שאתה גאה בי, ושתמיד תמיד תהיה שם בשבילי. יהיה לך קשה לקיים את זה...
אתה עובר לבית ספר אחר, ואני אתגעגע אליך. גם מהקצה השני של העולם, אני אחיה למענך. תמיד ולנצח.
מוסיקה רועשת באוזניי, האוזניות צורחות. אבל שום דבר, לעולם, לא יוכל לגרום לי להתעלם מפעימותיו הצורבות של ליבי, המשתוקק אליך
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
