עכשיו הוא רוצה לטפס על הר. לא סתם פסגה נמוכה כזאת שהמקומיים מכנים אותה כך בחיבה, אלא הר אמיתי. למה? ככה! כי הסתובב לו הבורג פתאום והוא רוצה לעלות אל הפסגה הכי גבוהה שיש.
אבל אין.
אין פסגה כזאת.
לפחות לא כזאת שתספק אותו עכשיו.
אז הוא מתחיל לצעוד, בחושך גדול. רק הוא והכלב שלו מטפסים על הגבעה הכי גבוהה שהוא הצליח למצוא בשוליו של כביש הערבה בדרך לאילת.
וזה לא שהוא השתגע פתאום ככה בזמן הנסיעה. השגעון הזה מתבשל אצלו כבר שנים. לפחות מאז שהיא התחילה עם ה"טוב" הזה שלה.
בהתחלה זה דווקא מצא חן בעיניו שהיא הפסיקה להתווכח איתו. פתאום היתה עונה לו בטוב על כל דבר שאמר, אפילו שהוא עצמו ידע שהוא בכלל לא צודק. אחר כך קצת נמאס לו, הרי אפילו בויכוחים שלו עם עצמו כבר היה יותר בשר ממה שהיא בישלה לו. אז הוא ביקש ממנה להפסיק, שתענה כבר תשובות לעניין. אבל במקום לספק אותו היא רק לחשה תשובה קצרה, "שטוב, היא תיתן".
ועכשיו הוא מטפס עם הכלב שלהם על ההר הכי גבוה שהוא מצא בדרך לאילת והיא יושבת באוטו ומחכה עד שיחזור.
וטוב לה.
ורע לו.
ומבחינתו, הוא עוד יגיע אל הפסגה של ההר הכי גבוה שאלוהים הניח שם, ואז הוא יתפוצץ. וכשזה יקרה אז כולם כבר יראו והיא במיוחד.
"שתתפוצץ" הוא צעק ממרחק.
"טוב" היא ענתה בלחישה חזרה.
ושניהם ידעו שזה רע.
איי. וי אולוקיטה
Www.olokita.co.il
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
