משפחות הזיכרון / The Wolf
הם מהלכים בינינו,
ואנחנו לא רואים,
הם מסתכלים עלינו,
וחיים,
ואנחנו טומנים ראש בחול,
צלי אדם,
ריקנות ממלאת ליבם,
דמעות מציפות עינם,
הם מהלכים בינינו,
ואנחנו לא שואלים,
חיים יום אחר יום,
עם חסר איום,
בעל, אישה, ילדים,
אחים, אחיות,
שהלכו ואינם,
והם נושאים בנטל,
ואנחנו שם,
לא רואים,
לא שומעים,
רק יום אחד בשנה,
מוקדש להם,
וגם אז,
מחיצה מפרידה,
הם,
שהקריבו מבשרם ודמם,
הם,
שבזכות קרבנם - לנו יש מדינה,
להם,
אנחנו מקריבים יום,
כדי לזכור,
כדי להנציח,
את זכר יקיריהם.
		
		
		
					הוסף תגובה | 
			
		
קישור ישיר להודעה