יש עורבני כחול זנב על הדשא. אני מסתכלת עליו, מקפץ, מנתר, מחפש אוכל, מאושר מבואו של היום החדש. שמש הבוקר נוצצת על נוצותיו הרכות, עוטפת אותו בזהב. הדשא ירוק מבהיק מטל הלילה ורוח קלה מנשבת. רק אני מסתכלת עליו. אנשים עוברים על פניו- מדברים בטלפון, לומדים, קוראים. רק אני מבחינה. אני מתבוננת בהתנהגותו הזהירה. בוודאי הוא מחפש אוכל לגוזלים שלו, שמחכים לו בקן הבטוח שלהם. רק אני מבחינה בו, כי רק אני יודעת עד כמה הוא מיוחד, עד כמה מיוחדת ההתנהגות שלו. יודעת עד כמה זה מיוחד להיות שמח ונמרץ על הבוקר, יודעת עד כמה זה מיוחד שהוא דואג לגוזלים שלו ומביא להם אוכל.
והלוואי והייתי כמו אותו עורבני כחול זנב.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה