רוח קלילה נישבה על פניה ושמש נבלעה מעט מאחוריה זמן שהייתה כבר עוברת את דלת הזכוכית בכניסה אל בניין המיון הגדול. המקום הזה לא היה זר לה בשום אופן. אמנם מזמן כבר לא הייתה בו אך זיכרונות היו לה ממנו מתקופת חיים שלמה. ענת הסתכלה לאחור, בעלה כבר לא אחז עוד בכיסא הגלגלים, הוא רק ליטף את ראשה ומיד ניגש אל דלפק הקבלה, במקומו סטאז'ר מנומם המשיך בדחיפה איטית לאורך המסדרונות הצרים של בית החולים, ממש עד חדר הלידה עצמו.
עוד בטרם התחתנו היא התאהבה בשם המשפחה שלו, 'שלם. ענת שלם. שם מושלם מתוך משפחה מושלמת' הייתה מהרהרת לעצמה בהפסקות בחדר המורים, מייחלת שיציע לה כבר להינשא לו. אבל גיא לקח את הזמן, דבר אינו בוער לגבר צעיר שטרם מלאו לו שלושים.
והיא? לענת הכל בער שם בפנים. כבר מגיל צעיר היא האמינה שהעתיד הוא מה שאת עושה ממנו. שם טוב, פרנסה וילדים, הרבה ילדים. כל אלו היו לסך שלם אחד מבחינתה.
אז בסופו של יום, עוד בטרם מלאו לה עשרים וחמש שנים היא הכריחה אותו, "או שמתחתנים או שזהו זה" איימה בכעס, והוא נכנע וכרע ברך.
וענת שמחה. מאוד.
ועכשיו היא שוב מתגלגלת אל חדר הלידה, מבחינתה שיהיו עוד עשרים פעמים כאלו. וזמן שמאחוריה היו כבר ארבע לידות וכולן הסתיימו בשלום, ענת ידעה שבכל מקרה אחר הסטטיסטיקה לא משקרת, בכל מקרה חוץ ממקרים של הריון ולידה, בהם אין שום דבר בטוח והכל יכול לקרות.
אבל גם במקרה הזה ניצחה הסטטיסטיקה וענת נשמה לרווחה. ילד חמישי למשפחת שלם הגיח אל אוויר העולם.
לילד החמישי היא תקרא לב, כך היא החליטה עוד לפני הלידה. עד שנכנסו בפתח בית החולים גיא לא הסכים לכך, נראה לו מגוחך לקרוא לילד בשם של שריר בגוף רק משום שזה יתאים לשם המשפחה שלו. אבל כאמור היא כבר החליטה. וכשענת מחליטה אז גם אלוהים כבר לא יעזור, לא הוא ובטח לא הרצונות של בעלה.
ועכשיו היא עוד מקווה שהוא יבוא להצטרף אליה. שעתיים חלפו מאז הלידה וגיא עוד איננו. מילא החמיץ את פלא לידת בנו החמישי, אך המבטים, אוי המבטים שלהם כבר הורגים אותה.
"הוא השאיר לך פתק והלך" אומרת המיילדת בקול מודאג אך ענת רק מסמיקה ומבקשת עוד קצת זמן.
עכשיו היא רק מנסה להבין כיצד זה קרה, איך הפך שלם לשבור.
איי. וי אולוקיטה
www.olokita.co.il
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
