פורומים » סיפור שכתבתי

כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.

• לפני 9 שנים ו-5 חודשים פחם nmohot3

  

  nmohot3

  הסתכלתי על העיניים שלך וידעתי שמשהו שם שבור וזה שבר גם אותי.
  לראות עיניים שפעם היו כל כך נוצצות שאפילו הכוכבים לא יכלו להתחרות בהן והיום הם פשוט שני פיסות פחם שחורות נלחמות בכל כוחן להישאר פקוחות.
  קפצתי את ידיי בזעם.
  הייתי מביא לך את כל הכוכבים בשמיים כדי להיראות חיוך אחד קטן, אבל ידעתי שלא להתערב.
  ידעתי שיש סיבות לכל דבר ואת צריכה להתמודד עם השדים שלך לבד וכל מה שיכולתי לעשות זה לעודד אותך מהצד ולקוות שיום אחד הראה ניצוץ אחד מהדבר הבוהק ביותר שקיים.
  אבל עינייך המשיכו להחשיך ולי לא נותר דבר מאשר לצפות בך נעלמת.
  הניצוץ נעלם ולא חזר וכל מה שיכולתי לעשות זה לצפות ולהצטער על זה שלא עשיתי שום דבר קודם לכן.
  ולפעמים בלילה אני מרים את הראש ורואה את הניצוץ של הכוכבים שלא משנה כמה ינסו הם לא משתווים לניצוץ שלך. שהיה שלך.
  וזה כואב.
  
  

  ---

  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

  כותרת התגובה:
  תוכן התגובה:

  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.