דווקא את הצל שלך אני מחבב
צל כתום, שליו וצנוע.
משקיף עלי בעצלתיים מהמדפים הגבוהים
מתכרבל בזוויות של חדר השינה שלי
מתחצף בין הפינות לאורך התקרה
רוב הזמן הוא שם
כבר השתקע בפיסת הקיר שלו
שנתתי לו אחרי שהלכת
וטרקת אחריך את הדלת
והצל שלך נתפס במפתן ונתלש
ונשאר אצלי כמזכרת
וכל מי שעובר אצלי אומר
שאני צריך כבר לסייד את העובש הזה
אבל הצל שלך שותק וקופא על מקומו
כמו זיקית מפוחדת, מתחזה לכתם
ולא נגלה להם אף פעם
לעיתים רחוקות אני מתיישב על המיטה
וקורא לו
והוא מזדחל אלי בהססנות מלמעלה.
מתקרב צעד- צעד
מקשיב בסבלנות
כשאני מלהג
ומספר לו
סיפורים שפעם הייתי מספר לך
שאהבת לשמוע
ואני מסתכל בקצוות העמומים שלו
ונזכר במתאר היפהיפה שלך
מספר לצל שלך איך פעם הצחקת אותי
והוא שולב אצבעות ומצייר לי חיות על הקיר
ואני טובל בתלתלים שלו
שרק מכתימים לי את היד
ולעיתים באמת נדירות כשהצל שלך
מביט בי מהצד
אני רואה שפתיים,
ואם יש לי מזל אז לפעמים גם ריסים
והצל החמוד והשתקן שלך
שלא כמוך
שולח לי חיוך מנחם
חורץ לי לשון
או מפריח לי נשיקה
וכשאני מתעייף כבר מגעגוע
ושבע מנוסטלגיה ומדממה
אני מכבה את האור והולך לישון
וגם הצל שלך כבה איתו ונעלם
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
