פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 215 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 9 שנים ו-7 חודשים חרא של סיפור I.V olokita
אז זהו.
עכשיו אתה יושב לך שם, בפינה, מנודה בכאילו. כולך מסריח מריח של חרא.
אבל עכשיו אתה כבר ריק. כבר לא נפוח כמו שהיית בחודשים האחרונים. בכמעט שנה שלקח לך לכתוב את הספר הזה.
בחייך, מה חשבת לעצמך.
הריי אתה איש של ביוב, לא איש של ספרים ובטח שאתה לא סופר. כלומר, שלא יבינו אותי לא נכון, אני חלילה לא מנסה להקטין אותך, רק לאפשר לקוראייך הצצה נדירה אל חיי הסופר המהולל שכתב את הספר שהם קוראים כרגע.
אז דעו לכם שהוא לא באמת סופר. הוא מעולם לא היה ומבחינתי גם מעולם לא יהיה. הוא האיש שאיתו התחתנתי.
איש של ביוב.
באמת, הוא איש שעובד בביוב.
מתעסק בשאיבת החרא של כולנו.
זה שכשנתקע לכם הגוש הגדול בצינור והכל עולה ומציף את הבית, אתם מתקשרים למגנט שהוא תקע לכם על המקרר.
לא, הוא לא אינסטלאטור.
זה, האחרון, יכול לפתוח רק סתימות קטנות. וכשאני קוראת לבעלי, אני מתכוונת לאיש של הביוב.
לקינג של הצינורות.
בכל מקרה, מה קרה לך בעלי?
שנים עבדת במקצוע הזה ולהבדיל מהרבה אחרים אהבת אותו, נהנת מהריגוש שבו, מהריח החריף של החיים בבורות הספיגה החשוכים. נהנת מהסכנה שבגז המתאן המתפרץ. ופתאום. פתאום התחלת לכתוב.
בהתחלה כתבת בלילות. אחר כך גם בזמן הפסקת האוכל. ולקראת הסוף, כשכמעט סיימת את הספר שלך, כתבת אפילו בזמן העבודה. עד כדי כך התמכרת לתחביב החדש הזה שלך עד שהתחלת לחלטר במקצוע האמיתי שלך.
בחרא.
כאילו חוצנים החליפו לי את הבעל בגרסה משודרגת. אחת שיודעת לעשות גם זה וגם זה.
ואני לא רציתי גרסה חדשה, הספיקה לי הגרוטאה שהייתה לי.
אבל לא זה באמת הפריע לי. גם לא תקתוק המקלדת בלילות. מה שהכי הטריד אותי היה שככל שהלכת והתקדמת עם הסיפורים שלך, ככה הלכת והתמלאת בעצמך.
בכנות, פרגנתי, לפחות בהתחלה. אחר כך נהיית מוגזם. מוגזם מידי. אז ניסיתי לרסן אותך, התעלמתי באלגנטיות. אבל אתה לא הבנת את הרמז או שדעתי פשוט לא עניינה אותך.
אז הלכת לאחרת. לתת לה מהסיפורים הקצרים שלך.
אז תדע לך אדוני הסופר, שזה שאתה יושב לך שם עכשיו, כשכולך מלא חרא, מדיף ריח של סוף העולם, זה לא סתם במקרה. זה בגלל שבמקום להתעסק במקצוע שלך, במה שאתה עושה הכי טוב מכולם, התעסקת בסיפור הזה שלך ולא שמת לב.
ובמקצוע כמו שלך (מי כמוך יודע), לטעויות יש רק ריח אחד...
אי וי אולוקיטה
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
