פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 984 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 15 שנים ו-7 חודשים איך זה עובד בלבנט (מחווה צנועה לניקולו מקיאוולי, האיש שהיטיב להגיד את האמת אודות השקר) Gustav
איך זה עובד בלבנט
מכתב דמיוני של ניקולו מקיאוולי לנסיך שלו
לנסיכי רב החסד השלום והברכה,
כמעט חמש מאות שנים חלפו מאז היה לי הכבוד לכתוב לך, נסיך רם מעלה ולהשיא לך עצות מפרי ניסיוני רב השנים. רצה הגורל ונתגלגלתי לארץ שחונה ומוזרה זו שאני נמצא בה עתה, במקום שהמלומדים מכנים “המזרח האמצעי". זרה ומוזרה לי היא ארץ זו ואף על פי כן, אני חש בה כמו בביתי שבפירנצה והאנשים הסובבים אותי, מזכירים לי עד מאוד את בני מדיצ'י ואת בני בורג'ה רמי המעלה שהיה לי הכבוד להיוולד בדורם.
דומני, נסיכי הנעלה, כאילו על אף מאות השנים שחלפו, האנשים נותרו כמות שהיו האנשים בדורנו. אמנם המלבושים התחלפו, השפה שונה, הטכנולוגיה התפתחה וגם האוויר והמים מזוהמים הרבה יותר, אמנם השימוש ברעל של ממש התחלף בשימוש במילים ארסיות, ורצח היריבים הפוליטיים התחלף ברצח אופי, אך בסך הכל נסיכי, אני שמח לבשר לך שאני מתמצא גם כאן היטב בנבכי המדינאות וחש כדג במים, ממש כמו באיטליה של שלהי ימי הביניים.
הבה אספר לך, נסיכי היקר, כיצד פועלים הדברים כאן ותוכל להיווכח במו שכלך, עד כמה צדקתי אז, בעצות שנתתי לך וכמה צדק החכם מכל אדם כשאמר: "אין חדש תחת השמש”.
נסיכי, ארץ לבנטינית זו שאני כותב לך ממנה, הריהי דמוית רפובליקה יוונית. לכאורה, ניטל בה הכוח מן הנסיכים וניתן לעם. אחת לארבע שנים מתקבצים כל ההמונים ומטילים פיסות נייר לתוך קופסאות וממניין הפיסות נקבע מי יישבו בהנהגת המדינה, הנקראת "פרלמנט" בארבע השנים הקרובות. וזאת יש לומר כבר עתה, נסיכי, שמנהג זה של הטלת פיסות נייר לקופסאות כנראה חביב על ההמונים מאוד, שכן על אף שהחוק קובע שיעשו כן אחת לארבע שנים, הם עושים זאת לפחות אחת לשנתיים בממוצע. ממשלות קמות ונופלות, מיניסטרים מחליפים כיסאות, פתקים מוטלים שוב ושוב ברעש ובעסק גדולים, ובסך הכל – כפי שאמרתי כבר, עולם כמנהגו נוהג.
על פי שיטת הבחירות המוזרה שהם דבקים בה, נסיכי, אין לנבחרי העם כל אפשרות להיות בקשר ישיר עם הבוחרים, שהם רבים מספור ומטילים את פתקיהם כולם יחד בבחירות כלליות ויחסיות. כיוון שהבוחרים מטילים פתקים עבור "רשימות" של נבחרים, רק מעטים מהם יודעים בעד מי הם מצביעים, למעט האנשים המפורסמים ביותר ברשימה. הנבחרים, מאידך, זקוקים להרבה ממון כדי להתפרסם, להיות מוכרים על ידי בוחריהם וכדי לשלם כסף עבור "קבלני קולות" – אלה אנשים היכולים לארגן הטלה של הרבה הרבה פתקים לטובת רשימת מועמדים מסוימת. וכידוע לך, נסיכי האהוב, ממון מצוי אצל בעליו. רוצה לומר – שיטת הבחירות מכתיבה תלות של הנבחרים בבעלי הממון, שהם המשלמים את חשבונותיהם של הנבחרים כדי שיוכלו להיבחר.
אך אל דאגה לבעלי הממון, נסיכי. אין הם יוצאים נפסדים מכך כלל ועיקר, שהרי מאותו הרגע שכספם קנה לאדם כלשהו מקום בפרלמנט, הרי אותו אדם איש חובם הוא ויעשה רבות למענם ולמען עסקיהם במסדרונות השלטון.
אותו חבר פרלמנט יתקן את החוקים ואת התקנות כך שיתאימו בדיוק לעסקיהם של בעלי הממון פטרוניו, והם מצידם, ישפיעו עליו רוב טובה – כסף ומתנות לרוב ונסיעות לארצות העולם, אירוח בפונדקים יקרים, ארוחות אצל טובי הטבחים, הרקחים והאופים ועוד כהנה וכהנה מנעמים.
והכל שמחים ומרוצים, נסיכי – פשוטי העם, שהחכמה והבינה מהם והלאה, כמו תמיד, סבורים בסכלותם שמעשה הטלת הפתקים שלהם, וצעקותיהם ותחינותיהם ורצונם יש להם השפעה של ממש על עולמם ועל חייהם. הנבחרים משמיעים באוזניהם מילים חלקות ודברי כיבושין לסירוגין, מטמטמים את חושיהם של ההמונים בעודם מגלגלים עיניים השמימה בארשת צדקנות. בעלי הממון משלמים את חשבונות הנבחרים, שהם פעוטים בעיניהם ולחמם הנשלח כך על פני המים, חוזר אליהם ברבות הימים כעוגות עתירות מתק והונם הולך וגדל הולך ורב עד שלא יוכלו הם וכל בני ביתם לבזבזו במשך כל ימי חייהם ועוד ידם נטויה.
והנבחרים, צוברים להם בכהונתם ממון והשפעה, ועושים לביתם ולמשפחתם, ומחלקים משרות ציבוריות לידידיהם ולקרובי משפחתם, וכוחן ועושרן של המשפחות בנות המזל הללו הולך וגדל הולך ומתעצם ומלוא כל הארץ כבודן.
וטובים ונבערים הם המוני הארץ הזו. שוטים אך אמיצי לבב. אוהבים הם את ארצם יותר מאשר את חייהם ונכונים הם להקריב את כל אשר להם למענה. ומחמת אויבים וצרים לרוב, מרבים בני הארץ הזו לתת את חייהם למענה ובנופלם שדודים מוסרים הם את חייהם וחיי בניהם ובנותיהם למען יימשך לנצח הטקס הנפלא של הטלת הפתקים ויוסיפו הנבחרים ובעלי הממון לעשות בארץ כבתוך שלהם בלבד.
קיצורו של דבר, ארץ נפלאה היא זו לנסיך רב תושייה, החותר לכוח וכסף, אשר לו יועץ ערמומי ונבון דבר שכמותי. ארץ כלבבנו, נסיך שלי.
מפציר אני בך, נסיך אהוב, צווה שיארזו את כל ארמונך ובוא לכאן במהרה עם כל פמלייתך ואנשי החצר. שלנו הארץ הזו לרישתה. בנויה היא בצלמנו, כדמותנו ונראה בה רוב טובה, עושר ואושר. מקווה לראותך בקרוב ונוסיף לדון בפרטיות בעניינים אלה.
יועצך הנאמן,
ניקולו מקיאוולי, איש פירנצה
כותב לך מן הלבנט.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 15 שנים ו-6 חודשים מה, זה כזה איכס? Gustav
לאף אחד אין מה להגיד מרוב גועל / שעמום ? נו טוב, גם שתיקה היא סוג של תגובה. נראה לי ברור שעתיד המקלדת שלי לא טמון בקטעים מן הסוג הזה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-