פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 172 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 9 שנים ו-9 חודשים חכמת הג'ונגל I.V olokita
'כל כך קל לשבת שם בנקודה הזאת בזמן ולהטיף מוסר לאחרים' חשב אריה ונהם לעצמו בינות עשבי הסוואנה הפראיים. כבר שבוע שמזון לא הגיע אל קיבתו ובטנו קרקרה כאילו היתה משתוללת בה מסיבה רועשת. הוא קם על רגליו והעיף סביבו מבט חטוף בטרם ירד הליל. עדר צבועים שחלף בסמוך לו עורר את חושיו ותחושת החמצה הלכה וגברה בו על כך שלא ניצל ההזדמנות לצוד אחד מהם לפחות. לגאול צבוע אחד מייסוריה של חיה חסרת תכלית, להפוך אותו לבעל ערך כטרף במותו לפחות.
אחר כך, מעת שחלף כבר העדר ונעלם מעל פניו חזר אריה כדרכו לרביצה עד שהוציא אותו השעמום מכליו.
"ערה?"
"לא!" השיבה ליבי ומיד שבה לעצום את עיניה.
"את לא רעבה" הוסיף אריה להפריע בשאלה.
"לא רעבה, אכלתי מעט עשב וארנבת קטנה לפני שעתיים" ענתה ליבי בחוסר חשק ושמטה את אוזניה כדי לא להוסיף ולשמוע את קולו.
"אוף" רטן אריה בכעס, "רק אריות טפשים אוכלים עשב ובטח שלא אשחית את זמני בציד ארנבות".
"אוף?" כעסה ליבי שלא הצליחה עוד להתאפק וכמעט נעמדה על רגליה, "קום עצלן, אולי אתה תצוד לנו משהו, פעם אחת לשם שינוי?".
"אני אריה" ענה אריה, "ואריות אינם צדים לעולם, והרי זהו תפקידה של הלביאה".
"אני אריה ואריות..." חיקתה ליבי בזלזול את דבריו, "אתה טיפש, זה מה שאתה. טיפש ורעב".
אריה נעלב והשפיל את ראשו אל הקרקע. מעולם לא נהגה בו חיה נוספת כפי שליבי היתה מעליבה בו כעת. נהפוך הוא, תמיד היו אומרים עליו שהוא מלך החיות, החכם מכל אלו שהיו הולכים על ארבע בג'ונגל הזה.
"אריה חכם" נזכר אריה כיצד היו הצבועים לוחשים בקנאה מכל מסתור שהיו מתחבאים מפניו בכל פעם שהיה מרעים נהמה רועשת מגרונו. "תהיה אריה" היו חוזרים ואומרים הצבועים האחד אל השני מרחיקים כל בת צחוק מגרונם כדי להחמיא לו בפחד.
והוא ידע שכך אמורים להיות הדברים בעולם. והוא הבהיר לה את כל אלו כבר כמה פעמים בעבר.
והיא איננה כמותו.
היא לא חכמה.
רק לביאה, היא לא אריה.
ועכשיו?
כעת הוא חש כיצד נשמטת האדמה מתחתיו ואדי דם רותחים ומבעבעים עולים מרגליו ועד לראשו להכעיס.
"לכי ממני" נהם אריה בכעס מעת שגבר בו יצרו, "לכי מכאן ואל תשובי עוד, טיפשה שכמותך" הוסיף לנהום והפנה אליה גבו עד שנסתלק ממנו כל צל שהותירה.
אחר כך חזר לשכיבה עצלה על העשב הרך, מביט בדמותה המתרחקת ממנו לעולם.
'כל כך קל לשבת שם בנקודה הזאת בזמן ולהטיף מוסר לאחרים' זעף אריה וצקצק בלשונו בינות עשבי הסוואנה הפראיים ההולכים ונצבעים בצבעי הלילה השחור.
כבר שבוע וכמה שעות שמזון לא הגיע אל קיבתו ובטנו אשר קרקרה בקולות כה רועשים הסגירה לכל את מקום מנוחתו. הוא ניסה לקום על רגליו אך אלו ביקשו שיניח להן מכל מאמץ. עדר צבועים שחלף בסמוך לו עורר את חושיו ותחושת בהלה הלכה וגברה בו על כך שלא ניצל הזדמנות לצוד מהם אחד לפחות.
שיהיו לו כוחות.
שיהיה אחד מהעדר פחות.
"אריה חכם" לחשו הצבועים בצחוקם המבחיל זמן שהיו סוגרים עליו וגופו העייף כמעט ונכנע לשיניהם.
"תהיה אריה" השיב כל העדר בצחוק מתגלגל.
אי וי אולוקיטה
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
