פורומים » סיפור שכתבתי

כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.

• לפני 9 שנים ו-9 חודשים פוסט טראומה I.V olokita

  

  I.V olokita

  מאז אותו יום כיף בתל אביב הוא עדיין תקוע שם בפייסבוק. כמו שבלול המכונס בקונכייה, מנותק מאיתנו, מתקתק על מקשי המקלדת הפרטית שלו. שקוע. תקוע. משחרר אל חלל העולם פוסט ועוד אחד ועוד.
  ויש לו לאסף לא מעט חברים שם בפייסבוק. והוא הפסיק כבר לספור אותם. והם לא מעניינים אותו בכלל, מעניינים אותו רק הפוסט הבא שיכתוב וזה שיבוא אחר כך.
  והוא כותב להם על ריח הים בליל שישי בערב ועל החיים היפים בתל אביב ועל נעורים ודיסקוטקים. ועל דגים ודולפינים. על כל מה שפעם היה עוד טוב בחיים.
  וכששואלים את אסף או מחמיאים לו מעט אז הוא רק מתחמק ובכלל לא עונה. כי ככה הוא השבלול, עסוק במחשבותיו, איטי בתגובותיו.
  ועוד פוסט ועוד אחד יוצא ממסך המחשב.
  והאסף שהוא פעם היה, כבר מזמן דיי אבד. והריח שנותר בחדרו, מזכיר כמו גפרור שנשרף. ועוד פוסט שנכתב ועוד יום שחלף.
  ורק לאסף שמאז הפיצוץ, כל פוסט שכתב זו אותה השניה בדיוק.
  
  
  אי וי אולוקיטה
  

  ---

  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

  כותרת התגובה:
  תוכן התגובה:

  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.