בַּדִּמְדּוּמִים שֶׁבֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת
עֵת כּוֹכָבִים רִאשׁוֹנִים נוֹצְצִים
וּמְאִירִים אֶת חֲשֵׁכַת הַלַּיְלָה
הָרָקִיעַ נִצְבַּע בְּהִלָּה כְּסוּפָה
כָּךְ גַּם הַכּוֹכָבִים הַבּוֹהֲקִים
הַמַּזְהִירִים כִּתְכוֹל הַשָּׁמַיִם
וְהַלְּבָנָה מְשַׁמֶּשֶׁת כְּמַלְכָּתָם.
וְהַכָּל נִצָּבִים פְּעוּרֵי פֶּה אֶל
נֹכַח יִפְעָתָהּ הַמִּשְׁתַּבַּחַת
שֶׁגּוֹבֶרֶת וּמַאֲפִילָה בְּהִלָּתָהּ
אַף עַל עֶצֶם הַשָּׁמַיִם לַטֹּהַר
אֵלֶּה הַשָּׁעוֹת בָּהֶן אֲנִי צוֹפֶה
בָּהּ וּבְיָפְיָהּ הַנִּסְתָּר מֵהָעַיִן.
פְּעָמִים אֲחָדוֹת כָּךְ נִדְמֶה,
בְּעֵת הִרְהוּרִים שֶׁל חֵטְא,
מָה טוֹב הָיָה לוּ רְאִיתִיהָ
רַק בִּשְׁעוֹת דִּמְדּוּמִים אֵלּוּ
אַךְ מִסְתַּפֵּק אֲנִי בַּמְּצִיאוּת
כְּפִי שֶׁתָּמִיד אֲנִי מַבִּיט בָּךְ.
פְּעָמִים שֶאֶרְאֶךְ רַק בְּיָפְיֵךְ
הַמּוּעַט שֶׁפִּגְעֵי הַזְּמָן נָתְנוּ
בּוֹ אֶת אוֹתֹתֵיהֶם. אַךְ פָּנַיִךְ
הַמְּאִירוֹת נוֹתְרוּ כְּפִי שֶׁהָיוּ.
שֶׁהֲרֵי אַתְּ הִיא חֵצְיִי הֶחָסֵר
וּמְדַמֶּה אֲנִי אוֹתָךְ לִי, עַצְמִי,
פְּעָמִים כָּךְ וּפְעָמִים אַחֶרֶת.
פְּעָמִים בְּבֶגֶד הָדוּר לְמַרְאֶה
וּפְעָמִים בְּאֲנְפִילָאוֹת מְהוּהוֹת
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
