פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 155 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 9 שנים ו-11 חודשים לב של כלב I.V olokita
החלק האחרון משלושת הסיפורים הקצרים שמרכיבים את המכלול השלם.
זה קרה דקה אחת לאחר חצות. בדיוק בשלב שהיא כבר לא יכלה לשאת אותו יותר. אמנם גופה כאב מאוד מן המכות שספגה רק יומיים לפני כן, אך עדיין היה לה עוד מעט מהכח והיא אחזה היטב בפטיש הענק שהחזיק בארגז הכלים שלו והרימה אותו מעלה מעל לראשה.
לא היא לא התכוונה לעזוב את הפטיש, היא ידעה בדיוק מה תעשה עימו. מכה אחת אל עבר ראשו של אהובה וזהו, זה נגמר. סוף להשפלות, למכות ולבכי. תחילתה של תקופה חדשה.
כבר מזמן היא תהתה כיצד כל זה קרה לה. כלומר, כשנישאו הוא היה ערבי נחמד ממוצא יהודי. אחד כזה שמדבר בשקט, פשוט, שכל מה שמעניין אותו הם עצי הזיית בחצר, הכלבים שבחוץ והעוגיות המתוקות שלו. אדם חביב שסיפורי החוכמה שלו משכו את כל צעירי היישוב. איש נעים שמסתפק במועט.
אבל אחרי התאונה, אחרי שהרופאים אמרו שחייבים לנתח כי הלך לו הלב. אחרי שפתאום הגיע הלב בדקה התשעים. פתאום הכל השתנה. לפתע הוא נהיה אלים יותר, שיכור יותר, מסתגר הרבה יותר.
את כל חבריו הוא איבד, אפילו את אלו שהיו קרובים לו ביותר. בתחילה היא התכוונה לסלוח לו, הרי הוא מתאושש מטראומה רצינית, שכן תאונת הדרכים אשר ממנה ניצל באה לו בהפתעה. אחר כך, כעבור שנה כבר לא יכלה לשאת את זה יותר. הרי בכל זאת הם נשואים בקושי עשור.
אז היא הרימה את הפטיש וכיוונה לראשו. אבל כשהפטיש ירד הוא פגע בגבו והוא לא מת מכך, להפך, הוא נשאר חיי, מאוד. הוא רק שכב על רצפת המטבח וצעק וקילל אותה. אבל הוא לא יכול היה לזוז, רק לצעוק.
היא הסתובבה מסביבו והפטיש בידה, כעת עמדו לרשותה מספר בחירות אפשריות. לגמור את זה. להשאיר אותו כך או לקחת את הלב הזה שלו ולראות מה יקרה. אז היא החליטה פשוט לשבת על ידו ולשאול אותו.
"תגמרי את מה שהתחלת, כלבה. נו למה את מחכה" התריס בה עומר.
"זה מה שאתה רוצה?" היא שאלה וקמה לעמידה מניפה את הפטיש אשר בידה.
"לא, רגע. מותק שלי, אל תעשי את זה, אני רוצה להשתנות" הוא אמר אך היא הבחינה שאין כל סימן לדמעה מתחת לעיניו.
"אתה לא באמת מתכוון לזה" היא אמרה ומשכה באפה.
"מה את אומרת? ממש נבלה חכמה" הוא שב והתריס בה.
"רק תגיד לי מה קרה לך" שאלה האישה וכעת התחילה בבכי רם, מתייפח כזה.
"מה קרה לי? מה קרה לי היא שואלת. זונה אחת התגנבה מאחוריי עם פטיש חמש קילו והורידה לי אותו על הגב. שברה אותי לגמרי. זה מה שקרה לי".
"לא" היא אמרה. "מה קרה לך שנעשית בן אדם כל כך מגעיל. איש רע".
"זה לא אני" הוא אמר, "זה הלב הזה שנתנו לי שם בבית החולים".
היא הסתכלה עליו שוכב ולאט לאט הניחה את הפטיש. לא, היא לא יכולה לגמור ככה את אהוב ליבה. בכל זאת, לא זה היה הגבר שהתאהבה בו. לפחות אם מדובר בפרידה שתהיה פרידה כמו שצריך. ואם לא בפרידה מדובר, עדיף שתמצא למצב כבר פתרון. אז היא התכופפה לעומתו וליטפה את שערו הרך. לאחר מכן נטלה מכיסו את הלב שהיה מונח בו והתרחקה.
"מה את הולכת לעשות עם זה?" הוא שאל, אך היא לא השיבה, רק יצאה מהבית מבלי לדבר.
וכעבור דקה כשחזרה אל החדר, הניחה בכיס מכנסיו לב חדש.
והוא, למרות שהיה עוד חלש, רק רצה להודות לה כל כך.
לומר "אין כמוך" או "שאת הכי טובה בעולם".
אז לאט לאט הוא פתח את הפה עד שיצאה נביחה.
אי וי אולוקיטה
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
