פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 222 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 9 שנים ו-10 חודשים מקום יותר טוב Tuval
בסוף היום הם נפגשו כמו תמיד, בשיחה ביניהם חבר שלו ניסה להסביר לו על כל מה שקורה, למה אלה שונאים את אלה, הוא הנהן עם הראש, הוא ניסה לעשות את ההקבלה לדברים שקורים במדינה ממנה הוא בא בשביל להבין, הוא לא כל-כך הצליח.
לאחר מכן הם כבר דיברו על דברים אחרים לגמרי. חבר שלו סיפר לו על כך שהוא גם צריך לעזוב את התחנה, שיש לו בשבילו עבודה טובה ביישוב ליד, הוא אמר לו שתמיד אפשר למצוא מקום יותר טוב ושרק צריך לחפש, הוא שתק וחשב על האפשרות לשנות מקום עבודה, אולי שם יהיה יותר קל, אחריי זה הם דיברו על כדורגל, אחריי זה הם העלו זיכרונות מפעם, אחריי זה הם דיברו על מה הם יעשו בערב, מה הם יאכלו, אחריי זה הם דיברו על כך שהלילות נהיים קצת יותר קרים ושעוד מעט יתחיל חורף ואיפה אפשר לקנות בגדים חמים בזול, אחריי שנגמרו להם הנושאים לדבר עליהם הוא שאל את חבר שלו אם הוא בא איתו חזרה הביתה, וחבר שלו אמר לו שהוא קבע עם המתורגמנית, הוא נזכר וחייך, הוא אפילו קינא קצת, הם נפרדו לשלום.
הוא ציפה לראות אותו למחרת בבוקר, הם בדרך כלל הולכים ביחד לתחנה, אבל חבר שלו לא הגיע, לא היה לו איך להתקשר אליו לשאול אותו איפה הוא, גנבו לו את הפלאפון לפני כמה שבועות והיו חסרים לו כמה ימי עבודה בשביל לקנות אחד חדש.
היה משהו שונה בצורה בה אנשים הסתכלו עליו בתחנה, הוא לא ידע להסביר את זה אבל זה הרגיש לו כאילו הם באמת שמים אליו לב, בדרך כלל הם בקושי מסתכלים עליו כשהם עוברים לידו. הוא שומע אותם בקולי קולות צועקים על המכשירים שלהם, הם נראים לו כל-כך עצבניים ולחוצים, והוא מפחד להיתקל בהם בעיקר בגלל אותה פעם שבה הוא בטעות העיף למישהי את הפלאפון מהיד תוך כדי שהוא מרוקן את פח האשפה. היא התחילה לצרוח עליו, הוא לא ידע מה לעשות, הוא לא הבין מה היא בכלל רוצה ממנו, הוא ניסה להסביר שהוא לא מבין אותה אבל היא המשיכה לצעוק עליו, ובסוף היא פשוט הלכה משם, הוא פחד שהמנהל שלו יבוא ויפטר אותו בגלל זה אבל למזלו זה לא קרה.
הוא עמד להתחיל עוד יום עבודה, השעה הייתה שבע בבוקר.
ליד המנהל עמדה המתורגמנית, הוא רצה לשאול אותה איפה חבר שלו נעלם אך בגלל שהמנהל שלו היה שם הוא שתק וחיכה לתדריך הרגיל שלו לפני המשמרת. הוא ראה שמשום מה המנהל לא מסתכל לו בעיניים, בדרך כלל המנהל צועק על המתורגמנית המון מילים ומפסיק לאחר שהיא מתרגמת ועונים לו מילים כמו "סבבה, אין בעיה, בטח." הפעם המנהל אמר לה את הדברים בשקט, בצורה מאוד שונה, למעשה הוא אף פעם לא ראה את המנהל מתנהג ככה.
המתורגמנית שאלה אותו אם הוא שמע על מה שקרה, והוא לא ידע על מה היא מדברת, תוך כדי שהיא מספרת לו הוא ראה דמעות זולגות מעיניה, היא מיהרה לנגב אותן. המנהל שלו הסתכל על שניהם מדברים הוא הרגיש לא בנוח הוא לא ידע מה לעשות או להגיד.
לאחר מכן הוא נעמד ליד חנות בה שידרו חדשות על מסך מאוד רחב וגדול, הוא שמע את האנשים באולפן עם חליפות אומרים המון מילים, תוך כדי שהבעת הפנים שלהם נראית נורא רצינית ומודאגת. ואז התמונה בטלוויזיה השתנתה, על המסך הוצג סרטון, ראו שם את התחנה, זה היה מאוד קרוב לאיפה שהוא עמד. בסרטון רואים התקהלות של המון אנשים עומדים וצועקים מילים בשפה שלהם, הוא לא ידע מה המילים אומרות אבל הוא ידע מה כוונה שלהם, הוא ידע שהם מקללים, ואז הוא ראה אותו בבירור שוכב שם על הרצפה היה נדמה לו שהוא מנסה להרים את ראשו, הוא לא היה בטוח, מסביבו המון דם, הוא ראה אותם רצים אליו ובועטים בו בבטן, זורקים עליו ספסל, זורקים עליו כיסא, ואז שוב בועטים בו הפעם בראש, אחריי כמה שניות הסרטון הפסיק ובטלוויזיה עברו לדבר על דברים אחרים. הוא עמד שם לבד, הוא המשיך להסתכל על המסך.
למחרת הוא הגיע לעוד יום עבודה.
המתורגמנית עמדה כרגיל ליד המנהל, המנהל אמר לה להגיד לו "מה שקרה היה טעות, אנחנו לא כמוהם." המתורגמנית אמרה לו בקול שקט את הדברים ובתגובה הוא ענה למנהל "סבבה, אין בעיה."
המבטים של העוברים ושבים חזרו להיות אותם מבטים, הם חזרו לצעוק על המכשירים שלהם. הכל הרגיש לו שוב אותו הדבר, הם לא ראו אותו שוב, והוא חזר לנקות אחריהם.
הוא ניסה להיזכר בהסבר של חבר שלו לגבי למה אלה שונאים את אלה, הוא לא הצליח להיזכר, התמונה שלו שוכב שם פשוט לא נתנה לו.
**אירוע אחד בסיפור באמת קרה, כמובן האירוע הנורא מכל, כל השאר מהדמיון.**
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה