פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 296 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 10 שנים ו-1 חודשים רחבת הריקודים Tuval
הדבר הכי מוזר בזה היה חוסר ההבנה, ממש בהתחלה, כשהגעתי לדיסקוטק הזה ולא זכרתי איך. מצאתי את עצמי על רחבת ריקודים שבה כולם לובשים לבן, ברקע נשמעו מיטב להיטים של שירי שנות ה70 ,שירי דיסקו כאלה ג'ון טרוולטה סטייל.
כולם הסתכלו עליי מאוד מוזר, הנחתי שבגלל שאני הייתי היחידי שלא לבש לבן, היו שם הרבה שהסתכלו עליי במבט "תמיד אחד חייב להיות מעפן ולעשות דווקא" או "למה הכניסו אותו אם הוא לא בא בלבן." והרגשתי קצת לא שייך, עד שאחת שם ניגשה עליי, היחידה מבין כל מי שהיה נוכח באולם הגדול הזה, והתעניינה לדעת למה אני לא לובש לבן בדיוק כמו כולם, היא רצתה לדעת את הסיבה.
אמרתי לה שאני בכלל לא זוכר איך הגעתי לרחבה הזאת, ושבכלל אף אחד לא אמר לי שהייתי צריך לבוא בלבן, שאם היו אומרים לי אז בוודאי שהייתי בא לבוש כמו שצריך, אני לא איזה מעפן, רציתי להגיד לה, אבל לפני שהספקתי להגיד לה עוד משהו נוסף, היא הושיטה לי את ידה והציעה לי להצטרף אליה ולרקוד איתה על רחבת הריקודים המרובעת והזוהרת, לא חשבתי אפילו לשנייה וישר הסכמתי, לא הייתי רגיל לכאלה דברים ובעיקר לא שבחורה כזאת מתחילה איתי.
כל הזמן הזה היא רקדה מולי והחיוך שלה עשה אותי כל-כך רגוע, והיה לי נראה שיש סביבה הילה לבנה וזוהרת של טוב ושל אושר ורוגע, היא לא הפסיקה לחייך, ניסיתי לדבר איתה קצת, להכיר אותה, שאלתי אותה איך קוראים לה ומאיפה היא, אבל התשובה שלה הייתה שכל זה לא משנה במקום הזה, והדבר היחידי שאני צריך לעשות זה להנות מהזמן שיש לי על הרחבה כי עוד מעט השומר יבוא ויוציא אותי החוצה, כשהוא יגלה.
כששאלתי מה הוא אמור לגלות, היא הרימה את ימין שלה למעלה ואת יד שמאל הניחה על המותן בצורת וי אופקי, חיקיתי אותה ועשיתי עוד כמה תנועות, אני חושב שברגע הזה הייתי הכי מאושר שם, לא רציתי שהרגע הזה יגמר וזה גם מה שאמרתי לה, היא אמרה לי שהייתי צריך לחשוב על זה לפני זה. ועדיין לא הבנתי על מה היא מדברת, ואז הפנים שלה השתנו, היא ראתה מישהו מגיע מאחוריי.
פתאום הרגשתי שתי ידיים אוחזות בי בכתפיים ומושכות אותי בכוח, התחלתי לצעוק לאוויר, ואף אחד מהרוקדים שהיו על הרחבה לא התייחס למה שקורה, הם פשוט המשיכו לרקוד כאילו כלום לא קרה, חוץ ממנה ראיתי על הפנים שלה עצב מסוים, שנייה לפני שירדתי מהבמה היא אמרה לי להתראות ושאלתי אותה למה הוא לוקח אותי, והיא לא ענתה רק המשיכה להסתכל עליו לוקח אותי.
לבחור היה כוח בלתי נתפס כמו גל ענק שבא אליך מן הים ואתה מנסה להישאר עומד כשהוא מכה בך אבל פשוט לא יכול. שאלתי אותו למה הוא עושה לי את זה והוא לא ענה, הוא היה לבוש בחליפה אפורה וזוהרת ואני חושב שהוא היה בחור הכי גבוהה ורחב שאי פעם ראיתי, בקטע לא אנושי. הוא הושיב אותי על כיסא שחור ואמר לי שאני לא שייך לאלה שרוקדים על במה שאני שייך ליושבי הכיסאות, ושעשיתי את הבחירה שלי. רציתי להגיד לו שאני לא מבין על מה הוא מדבר אבל הוא הלך מהר לבמה כשהוא שמע משהו באוזנייה, ראיתי אותו רץ לבמה ולוקח עוד מישהו ללא חליפה לבנה, היה לי מוזר שלא שמתי לב לאותו בחור. אחריי כמה דקות הוא הושיב אותו לידי.
הבחור היה קרח עם כרס בירה מסיבית, וחולצת משבצות אדומות ולבנות שהייתה יותר מידי קטנה עליו וראו לו את הפופיק, הוא הסתכל על הבמה וניסה לחפש מישהו, הוא התחיל לספר לי שגבר חלומותיו התחיל איתו והזמין אותו לרקוד איתו לפני שהבבון משך אותו בכוח מרחבת הריקודים. שאלתי אותו איך הוא הגיע למסיבה והוא אמר לי שהוא לא זוכר.
פתאום ברקע נשמע השיר Staying Alive של להקת הבי ג'יס, והתחלתי להרגיש שאני לא מצליח לנשום, פתאום נהיה לי חם ומגרד בכל הגוף, וראיתי שאותו דבר קורה לבחור שיושב לצידי. התחלתי לצעוק שזאת הייתה טעות של רגע שלא התכוונתי לעשות את זה, והוא גם התחיל לצעוק, הסתכלתי מסביבי ופתאום ראיתי עוד עשרות אלפים שיושבים על כיסאות שחורים וצועקים את אותן סוג של צעקות שאני צועק, כולנו חשבנו על דבר אחד, ורצינו ללבוש את מה שהם לבשו האנשים על הבמה, אבל כל אחד מאיתנו, יושבי הכסאות, היה לבוש בצבע אחר, כל אחד עם סימן אחר על גופו, במקרה שלי זה היה סימן אדום סביב הצוואר. וכשהבנתי מה קרה, הדבר היחידי שרציתי לעשות זה פשוט להמשיך לרקוד.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה