הכתיבה מזכירה לי תמונה של צייר מתקופת הרנסאנס:
אישה זהובת שיער העונדת לצווארה מחרוזת פנינים מבהיקות.
חובשת צניף בצבע בהיר על השיער וברקע שמיים זרועי כוכבים.
כשאני, מצליחה לצייר בדמיוני את התמונות של השיר אני יכולה גם
להבין וגם להזדהות עם מילותיו ורעיונותיו.
תודה אברהם.
אהבתי.