מפזר הערפל חשב. הספסל היה קשה תחת ישבנו, והערפל בידד אותו מן העולם האחר. העולם שבחוץ. זה שחי ונושם. מזה שלא באמת קיים, לא. מזה שאינו קיים במקום אחר חוץ מדמיונו.
הוא ידע, הוא ידע שהוא הולך שוב ליפול. הוא ידע שהוא הולך לחלוף מן העולם הזה, הוא ידע זאת כבר כמה עידנים. הוא עדיין חיכה. על אותו ספסל. ישב ופיזר את הערפל.