להלן מקבץ אירועים חשובים ומשמעותיים מאז בחירות 17 במרצ 2015:
• אירועי דריסה של יהודים על ידי פלסטינים על רקע לאומני בעיקר בירושלים, בסדר גודל קטן בינתיים, לפני ולאחר הבחירות.
• אביגדור ליברמן יו"ר מפלגת ישראל ביתנו פורש מן המשא ומתן לכניסה לממשלה ומותיר לרה"מ בנימין נתניהו ממשלה צרה של 61 ח"כים.
• הBDS משתלב סופית בתודעת אגודת סטודנטים בבריטניה, שמצהירה שהיא מחרימה את ישראל.
• הפלסטינים מגישים בקשה להתאחדות הכדורגל העולמית פיפ"א להוציא את מדינת ישראל מההתאחדות ולא לקיים יותר מגעים ספורטיבים עמה. ישראל בתגובה מקלה את התנאים של שחקני כדורגל פלסטינים והרשות הפלסטינית מושכת בחזרה את דרישתה.
• פרשת אורן חזן: חדשות 2 עורכים כתבה המראיינת עדים שלפיהם אורן חזן חבר הכנסת ה-30 של הליכוד ניהל קזינו והזמין זונות ללקוחות. בימים האחרונים בנות שעבדו תחתיו כמנהל בר בתל-אביב התלוננו שהטריד אותן מינית. אורן חזן מכחיש את כל ההאשמות במצח נחושה. יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין משעה את אורן חזן מתפקיד ממלא מקום יו"ר הכנסת ופונה ליו"ר המחנה הציוני ויו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג בבקשה להתקזז עם חבר הכנסת אורן חזן למקרה שזה ירצה להתפטר ולהפיל את הממשלה על השעייתו מניהול ישיבות הכנסת. חלק ניכר מהשמאל מגנה את היענותו של הרצוג לבקשת יו"ר הכנסת, ומעטים טוענים שדווקא נהג באחריות. היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין מורה לחדש חקירה פלילית שנערכה נגד אורן חזן בשנת 2010.
• יו"ר מפלגת הבית היהודי נפתלי בנט שר החינוך, וחברת הכנסת מירי רגב שרת התרבות והספורט, מצהירים בכינוסים שונים ובתקשורת על כוונותיהם לגבי מימוש מדיניותם: נפתלי בנט מצהיר "אני מאמין שחינוך זה לשאוף לכך שכל ילד וילדה יאהב את המולדת, יכיר את מורשתו, ידע מי זה אברהם, יצחק ויעקב, מי זה המכבים, מי זה הרמב"ם" או "להחזיר את הנשמה היהודית למדינת ישראל זה לחזק את הזהות היהודית במערכת החינוך".
מירי רגב מודיעה שהמדינה לא תממן כל יצירת אומנות שפוגעת במדינת ישראל ועושה לה דה-לגיטימציה, ולא תממן כל יצירה שפוגעת בצה"ל או בחיילי צה"ל. בנוסף היא מודיעה, אם כי פחות במצח נחושה, שהיא תפעל כדי לצנזר יצירות אשר יפגעו בתדמיתה של מדינת ישראל ותערוך את שיקוליה לגבי כל מקרה ומקרה.
אנשי תרבות, סופרים, שחקנים, בימאים, שבאופן כללי הנם בעלי השקפות שמאליות בדרך כלל, זועקים מרה על ההתקפה לטענתם של מירי רגב על התרבות בישראל ועל האומנות בכלל. נעשות הקבלות, בין אם בתודעת האמנים ובין אם במסרים לתקשורת, למשטרים טוטאליטריים.
סיכום: סדר האירועים שבאו ובאים עלינו וימשיכו לבוא עלינו מלמדים שמדינת ישראל נכנסת למצב המערער את כל יסודותיה שהולכים ונחלשים. לא רבים המבינים, שזוהי התקופה הקריטית ביותר למדינת ישראל מזה שנים, בעיקר בשל הלחץ הבינלאומי ההולך ומתעצם יחד עם תוצאות הבחירות העגומות. מרכזיותם של ליברמן הרצוג וחזן במפה הפוליטית כרגע, מלמדת שאנו נמצאים בתקופה שבה ראש הממשלה מאבד מכוחו הפוליטי להתמודד עם קשיים, לטובת גחמותיהם של שחקנים נוספים בזירה.
האשמים המרכזיים שאחראיים לנעילה הפוליטית של הסיעות הגדולות בכנסת הם ראשי מפלגות המרכז: יאיר לפיד ומשה כחלון, שגוזלים את המדנט לבצע מדיניות, טובה או רעה. כעת הפוליטיקה מזמנת לרה"מ התנגשות בין תנועת חרם בינלאומית לבין חבר כנסת מסיעתו שיש לו עבר שטותי, שבזכות מעשה ליברמן עוד עלול להפיל ממשלה.
הסכנה שעד כה ריחפה באוויר – איבוד היכולת של הממשלה הנוכחית למשול על אזרחיה – מגיעה ארצה לידי מימוש, מה שמציב את יצחק הרצוג יו"ר האופוזיציה בעמדת מפתח. הוא מבין היטב את מקומו: אם ייערכו בחירות בשנית, סיעתו לא תזכה בהן, ויתר מכך. לו, וכמעט לכל אלה המכנים עצמם ציונים, נכללים בזה סיעת המחנה הציוני ומפלגות המרכז והימין, יש כעת אויב משותף שנגדו אפשר להתלכד: ה-BDS . לכן נובע הצפי הבא:
• בעוד זמן לא רב יחליט יצחק הרצוג להיכנס לממשלה לתפקיד שר החוץ הממתין לו, ויעודד את חבריו לסיעה להצטרף למהלך מתוך דאגה לאינטרס המשותף של כל המחנה הציוני (המחנה הכולל, לא המפלגה) ללחום נגד תנועת החרם העולמית הצוברת תאוצה במערב הלבן, שכל מהותה היא התנגדות לציונות. מדינת ישראל צפויה להכיל ממשלה רחבה שמה שיאחד אותה ויניא אותה מלהתפרק לאורך כל ארבע שנות פעילותה הוא המאבק בחרם.
כל זאת אני כותב בלי קשר לדעותיי הפוליטיות. מי ומי שנמצא באיזה צד פוליטי שהוא נמצא, אגיד לו זאת: שיהיה לנו בהצלחה.
נ.ב. החרם בוודאי גם יצית אלימות של ערביי ישראל הפלסטינים משני צידיו של הקו הירוק כדי להתנגד ליישות הציונית. כפי שנרשם, עד כה קיבלנו טעימות קטנות, שאין סיבה שלא ייהפכו ליין משכר. קחו בחשבון והוסיפו זאת למארז.
• אירועי דריסה של יהודים על ידי פלסטינים על רקע לאומני בעיקר בירושלים, בסדר גודל קטן בינתיים, לפני ולאחר הבחירות.
• אביגדור ליברמן יו"ר מפלגת ישראל ביתנו פורש מן המשא ומתן לכניסה לממשלה ומותיר לרה"מ בנימין נתניהו ממשלה צרה של 61 ח"כים.
• הBDS משתלב סופית בתודעת אגודת סטודנטים בבריטניה, שמצהירה שהיא מחרימה את ישראל.
• הפלסטינים מגישים בקשה להתאחדות הכדורגל העולמית פיפ"א להוציא את מדינת ישראל מההתאחדות ולא לקיים יותר מגעים ספורטיבים עמה. ישראל בתגובה מקלה את התנאים של שחקני כדורגל פלסטינים והרשות הפלסטינית מושכת בחזרה את דרישתה.
• פרשת אורן חזן: חדשות 2 עורכים כתבה המראיינת עדים שלפיהם אורן חזן חבר הכנסת ה-30 של הליכוד ניהל קזינו והזמין זונות ללקוחות. בימים האחרונים בנות שעבדו תחתיו כמנהל בר בתל-אביב התלוננו שהטריד אותן מינית. אורן חזן מכחיש את כל ההאשמות במצח נחושה. יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין משעה את אורן חזן מתפקיד ממלא מקום יו"ר הכנסת ופונה ליו"ר המחנה הציוני ויו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג בבקשה להתקזז עם חבר הכנסת אורן חזן למקרה שזה ירצה להתפטר ולהפיל את הממשלה על השעייתו מניהול ישיבות הכנסת. חלק ניכר מהשמאל מגנה את היענותו של הרצוג לבקשת יו"ר הכנסת, ומעטים טוענים שדווקא נהג באחריות. היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין מורה לחדש חקירה פלילית שנערכה נגד אורן חזן בשנת 2010.
• יו"ר מפלגת הבית היהודי נפתלי בנט שר החינוך, וחברת הכנסת מירי רגב שרת התרבות והספורט, מצהירים בכינוסים שונים ובתקשורת על כוונותיהם לגבי מימוש מדיניותם: נפתלי בנט מצהיר "אני מאמין שחינוך זה לשאוף לכך שכל ילד וילדה יאהב את המולדת, יכיר את מורשתו, ידע מי זה אברהם, יצחק ויעקב, מי זה המכבים, מי זה הרמב"ם" או "להחזיר את הנשמה היהודית למדינת ישראל זה לחזק את הזהות היהודית במערכת החינוך".
מירי רגב מודיעה שהמדינה לא תממן כל יצירת אומנות שפוגעת במדינת ישראל ועושה לה דה-לגיטימציה, ולא תממן כל יצירה שפוגעת בצה"ל או בחיילי צה"ל. בנוסף היא מודיעה, אם כי פחות במצח נחושה, שהיא תפעל כדי לצנזר יצירות אשר יפגעו בתדמיתה של מדינת ישראל ותערוך את שיקוליה לגבי כל מקרה ומקרה.
אנשי תרבות, סופרים, שחקנים, בימאים, שבאופן כללי הנם בעלי השקפות שמאליות בדרך כלל, זועקים מרה על ההתקפה לטענתם של מירי רגב על התרבות בישראל ועל האומנות בכלל. נעשות הקבלות, בין אם בתודעת האמנים ובין אם במסרים לתקשורת, למשטרים טוטאליטריים.
סיכום: סדר האירועים שבאו ובאים עלינו וימשיכו לבוא עלינו מלמדים שמדינת ישראל נכנסת למצב המערער את כל יסודותיה שהולכים ונחלשים. לא רבים המבינים, שזוהי התקופה הקריטית ביותר למדינת ישראל מזה שנים, בעיקר בשל הלחץ הבינלאומי ההולך ומתעצם יחד עם תוצאות הבחירות העגומות. מרכזיותם של ליברמן הרצוג וחזן במפה הפוליטית כרגע, מלמדת שאנו נמצאים בתקופה שבה ראש הממשלה מאבד מכוחו הפוליטי להתמודד עם קשיים, לטובת גחמותיהם של שחקנים נוספים בזירה.
האשמים המרכזיים שאחראיים לנעילה הפוליטית של הסיעות הגדולות בכנסת הם ראשי מפלגות המרכז: יאיר לפיד ומשה כחלון, שגוזלים את המדנט לבצע מדיניות, טובה או רעה. כעת הפוליטיקה מזמנת לרה"מ התנגשות בין תנועת חרם בינלאומית לבין חבר כנסת מסיעתו שיש לו עבר שטותי, שבזכות מעשה ליברמן עוד עלול להפיל ממשלה.
הסכנה שעד כה ריחפה באוויר – איבוד היכולת של הממשלה הנוכחית למשול על אזרחיה – מגיעה ארצה לידי מימוש, מה שמציב את יצחק הרצוג יו"ר האופוזיציה בעמדת מפתח. הוא מבין היטב את מקומו: אם ייערכו בחירות בשנית, סיעתו לא תזכה בהן, ויתר מכך. לו, וכמעט לכל אלה המכנים עצמם ציונים, נכללים בזה סיעת המחנה הציוני ומפלגות המרכז והימין, יש כעת אויב משותף שנגדו אפשר להתלכד: ה-BDS . לכן נובע הצפי הבא:
• בעוד זמן לא רב יחליט יצחק הרצוג להיכנס לממשלה לתפקיד שר החוץ הממתין לו, ויעודד את חבריו לסיעה להצטרף למהלך מתוך דאגה לאינטרס המשותף של כל המחנה הציוני (המחנה הכולל, לא המפלגה) ללחום נגד תנועת החרם העולמית הצוברת תאוצה במערב הלבן, שכל מהותה היא התנגדות לציונות. מדינת ישראל צפויה להכיל ממשלה רחבה שמה שיאחד אותה ויניא אותה מלהתפרק לאורך כל ארבע שנות פעילותה הוא המאבק בחרם.
כל זאת אני כותב בלי קשר לדעותיי הפוליטיות. מי ומי שנמצא באיזה צד פוליטי שהוא נמצא, אגיד לו זאת: שיהיה לנו בהצלחה.
נ.ב. החרם בוודאי גם יצית אלימות של ערביי ישראל הפלסטינים משני צידיו של הקו הירוק כדי להתנגד ליישות הציונית. כפי שנרשם, עד כה קיבלנו טעימות קטנות, שאין סיבה שלא ייהפכו ליין משכר. קחו בחשבון והוסיפו זאת למארז.