אז לפני 3 חודשים שלחתי אסאמאס שעדיין ישלי רגשות אלייך, וענית שיש לך חברה וטוב לך ואתה צריך שננתק קשר כי אתה מפחד שזה יהרס בגללי. אני תירצתי ואמרתי שהבנת אותי לא נכון וזה לא בקטע כזה, אבל אתה מכיר אותי, ידעת ששיקרתי.
לפני כמה ימים העלתי סיפור לקבןצת כתיבה בפייסבוק כהרגלי, פתאום עשית לייק. הייתי מופתעת, הייתי חייבת לשאול "מה אתה כבר לא שונא אותי?"וענית שבחיים לא, ודיברנו ודיברנו ואמרת שאתה מתגעגע אליי, אלינו, כי ידעת שזו הדרך לקנות אותי מחדש.
האמנתי, שוב.
אהבתי, שוב.
נהיית קר, שוב.
המצאת תירוצים שיגרמו לי להאמין, שוב.
שמעתי שמועות, שוב.
התאכזבתי, שוב.
נפגעתי, שוב.
ואתה בכלל לא יודע.
נמאס לי להתאהב בך למרות שאתה רע לי, אמרתי לך שבתקופה שהכרנו הייתי דפןקה ושרמוטה, אמרת שזה לא שרמוטה כי אני מיוחדת רק לך, ושאתה דפוק רק איתי אז זה עובד טוב.
כנראה שאני באמת דפוקה, כי עוד כמה ימים נפגש, ואני אתאהב בך, אני אמרח עלייך, אני אשבר ממך שוב.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
