לכלוכית.
כאילו אני פח אשפה.
כאילו הרפש שהן מטיחות בי מנקה אותן.
ואני חייבת לשתוק. להביט בפניה העקומים של המציאות ולא לעשות דבר. להפנים שהן אלו שקיבלו את מתת החיים. ואני בובה. בובה מהלכת ונושמת ומנקה ומכבסת, אבל לא מרגישה.
עוד מעט הכל יגמר. לו ידעו היו ודאי שוברות את עצמותי. מנפצות את מפרקי. מנתצות את גולגולתי. משסעות את ציפורניהן בעיני העייפות. והתמונה, היא מוחשית יותר מתמיד. התימהון על פניהן כאשר תגלנה את סודי. והן תבקשנה רחמים. ואני אסלח. כי העצמה האמיתית אינה בסליחה, אלא בנקמה. ובי לא נותר עוד כוח. או עוצמה.
הם כורעים ברך לפני ומבקשים שאמדוד את נעל הזכוכית. מסמר נוסף בארון הקבורה של כבודי. אני מרימה קלות את כף רגלי. מכינה אותה לטקס שיחל מיד. מבינה שזהו הרגע המכונן של חיי. עוצמת עיניים.
ואני יודעת היטב שהמציאות מורכבת יותר. שמעולם לא הייתי דמות ראשית. גם לא בסיפור החיים שלי. אני בסך הכל תפאורה בהצגה מתגלגלת שאין לי שליטה עליה.
מחר אהיה לנסיכה. על כך כבר הוחלט מראש, עוד ביום הראשון של הנשף. גורל שנחתם עבורי בספר החיים של הממלכה. ייעוד שנתפר במיוחד בשבילי.
אך לעת עתה ממשיכות המדידות. נערות צעירות שמקוות לחיים טובים יותר מנסות את מזלן. נותנות לאצבע הגורל להציע להן טעימה מעולם אחר.
מובן לכל שאצטרך לשנות את שמי. מן הראוי שנסיכה יפת תואר תקרא בשם מכובד יותר מלכלוכית. כל חיי הבוגרים הקדשתי לטאטוא הלכלוך מחיי. לסילוק האפר. לגירוש הזוהמה. למיגור הטינופת.
החל ממחר, כשאהפוך לנסיכה, אדיר את כף רגלי מכל מקום שהלכלוך רובץ בו.
לפחות הלכלוך הפיסי.
כאילו אני פח אשפה.
כאילו הרפש שהן מטיחות בי מנקה אותן.
ואני חייבת לשתוק. להביט בפניה העקומים של המציאות ולא לעשות דבר. להפנים שהן אלו שקיבלו את מתת החיים. ואני בובה. בובה מהלכת ונושמת ומנקה ומכבסת, אבל לא מרגישה.
עוד מעט הכל יגמר. לו ידעו היו ודאי שוברות את עצמותי. מנפצות את מפרקי. מנתצות את גולגולתי. משסעות את ציפורניהן בעיני העייפות. והתמונה, היא מוחשית יותר מתמיד. התימהון על פניהן כאשר תגלנה את סודי. והן תבקשנה רחמים. ואני אסלח. כי העצמה האמיתית אינה בסליחה, אלא בנקמה. ובי לא נותר עוד כוח. או עוצמה.
הם כורעים ברך לפני ומבקשים שאמדוד את נעל הזכוכית. מסמר נוסף בארון הקבורה של כבודי. אני מרימה קלות את כף רגלי. מכינה אותה לטקס שיחל מיד. מבינה שזהו הרגע המכונן של חיי. עוצמת עיניים.
ואני יודעת היטב שהמציאות מורכבת יותר. שמעולם לא הייתי דמות ראשית. גם לא בסיפור החיים שלי. אני בסך הכל תפאורה בהצגה מתגלגלת שאין לי שליטה עליה.
מחר אהיה לנסיכה. על כך כבר הוחלט מראש, עוד ביום הראשון של הנשף. גורל שנחתם עבורי בספר החיים של הממלכה. ייעוד שנתפר במיוחד בשבילי.
אך לעת עתה ממשיכות המדידות. נערות צעירות שמקוות לחיים טובים יותר מנסות את מזלן. נותנות לאצבע הגורל להציע להן טעימה מעולם אחר.
מובן לכל שאצטרך לשנות את שמי. מן הראוי שנסיכה יפת תואר תקרא בשם מכובד יותר מלכלוכית. כל חיי הבוגרים הקדשתי לטאטוא הלכלוך מחיי. לסילוק האפר. לגירוש הזוהמה. למיגור הטינופת.
החל ממחר, כשאהפוך לנסיכה, אדיר את כף רגלי מכל מקום שהלכלוך רובץ בו.
לפחות הלכלוך הפיסי.