מרשיה מקנאט, העורכת של "סיינס", כתב העת המדעי המוביל בעולם, כתבה מאמר מערכת מרתק על השוביניזם שמתבטא במכתבי ההמלצה שחוקרים כותבים על עמיתותיהם.
מקנאט מבהירה את חשיבותם העילאית של מכתבי המלצה בעולם האקדמי בכל הקשור לקבלת מלגות, מענקים ומשרות נחשקות. לאור חשיבותם הגדולה של מכתבי המלצה כאלו להערותיה הבאות ישנה משמעות לא קטנה. מקנאט נתבקשה באחרונה לעבור על מספר בקשות של סטודנטי מחקר וראתה שבכעשרה אחוזים מהבקשות היו המלצות שהכילו מידע לא רלוונטי ובעייתי. למרבית הפלא, כל ההמלצות הללו ניתנו למועמדות נשים.
"מכתב המלצה אחד תיאר איך המועמדת הייתה טובה מאוד בטיפול באימה המבוגרת, אך עדיין הצליחה להנות מהחיים ולבלות זמן בטבע עם בעלה והחיות שמסביב. מכתב אחר תיאר בתדהמה איך המועמדת מצליחה לאזן את היותה סטודנטית, מדענית ואמא. הערות שכאלו משפיעות על ועדות שצריכות לבחור רק אדם אחד מתוך עשרה עבור פרס תחרותי מאוד. הן לא יכולות שלא להפוך למעמסה על המועמדת כשהיא מושווית למועמדים אחרים שזוכים לשבחים בשל המחקרים שהתניעו בעצמם, השימושים המעניינים שלהם בעבודת הקורס לצורך חקר בעיות מדעיות או בשל עבודת ההכנה הזהירה שביצעו עבור המחקר המוצע.
מעבר להערות שהיו פשוט לא רלוונטיות עבור ההחלטה הנוכחית, שמתי לב להטיה כללית בשפה שבה תוארו מועמדים לעומת מועמדות. בכמה מהמכתבים, נשים תוארו כ"ידידותיות", "נעימות", "חביבות", "צנועות" ובעיקר "נחמדות". בעוד שאני משוכנעת שהן אכן כל הדברים הללו, אלה לא המאפיינים הרלוונטים ביותר כאשר אנו מחפשים את הדור הבא של מדעניות או מדענים שיקדמו את גבולות התגליות המדעיות. מילים שונות מאוד היו בשימוש בכדי לתאר את המועמדים הגברים (ורבות מהמועמדות האחרות): "מבריק", "יצירתי", "חרוץ", "בעל תובנות" ו"בעל כישורי מנהיגות".
למאמר המלא:
http://www.sciencemag.org/content/348/6235/611.full
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
