ובבוא הערב כאשר הרוח מנשבת לה על פני העשב הרך, מניעה אותו כאילו מלטפת, והשמש החמימה נושקת לאופק.
מתהלכת לה נערה צעירה לאורך השביל,שמה היה אורידיין המוביל על תוך יער עבות, הדרך ירוקה ופרחים שונים ומשונים צומחים בצידה, פרחים נדירים יש אומרים שלהם יכולות קסם, שמרפאים, אורידיין המשיכה אל תוך הבקתה בה היא חיה את חייה כציידת מוכשרת בחץ וקשת.
וכאשר הייתה חוזרת מצייד הייתה אוהבת לשבת במרפסת ולשאוף לקרבה את אוויר היער הצלול, חייה היו שלבים עד שיום אחד שיצאה כרגלה לצייד לא עלה על דעתה שדבר כזה תמצא, התעוררה בבוקר ליום צייד כהרגלה, ובעודה רוכבת שמעה לפתע קול שאותו לא זיהתה, לא היה זה צרחה ולא יללה, כי מעין אנחה מוזרה, אורידיין הלכה בעקבות הקול, ומבלי ששמה לב הגיעה אל תוך היער מקום אליו מעולם לא דרכה בו, שהעצים בו היו כה סבוכים עד כי כמעט לא היה ניתן לראות את אור השמש המבצבץ בקושי רב מבין העלים, המשיכה לעקוב אחרי הקול המוזר, עד אשר הקול הפסיק, אורידיין נעצרה כדי להקשיב יותר טוב אך כל אשר שמעה היה את הלמות ליבה הולכות וגוברות, כי שמעה סיפורים מאמה לפני שנפטרה שביער חייה לה מפלצת נוראה, שכל אחד שמביט בה מאבד את זכרונו, וליבו הופך לקר כקרח, תנודה קלה בין השיחים גרמה לה לצאת מהמחשבות ולהיות קשובה לשטח שכן אולי היא נמצאת קרובה למערתה של המפלצת האיומה, הקול שוב חזר אך הפעם נשמע הרבה יותר קרוב משתיארה לעצמה, ומבין השיחים הגבוהים ראתה לפתע אור בוקע, והקול המשיך אך הפעם היה קרוב כל כך עד כי יכלה להרגיש את עורה מסתמרר, הסיטה את השיחים והאור סינוור אותה, אורידיין הרימה את ידה שנייה כדי להסתיר מעט את האור, והתבוננה, היא לא האמינה למראה עינייה על האדמה שכבה ללא תזוזה אישה בעלת כנפיים ארוכות בצבע לבן, היו לה אוזניים מחודדות, ועורה היה בהיר, עינייה היו עצומות והיא נאנחה בכאב, אורידיין התבוננה וראתה שרגלה של האישה מדממת והיא תפוסה במלכודת, אורידיין התקרבה אל האישה מעט בחשש, ואמרה לה אני כאן כדי לעזור לך הרגעי, האישה שהייתה חלשה מידיי כדי להאבק נכנעה לכאב והייתה שקטה בעוד שאורידיין משחררת אותה מהמלכודת, אורידיין תמיד הייתה מצויידת בתיק ובו צמחי מרפא ובקבוקי שיקוי מרפאים למקרה ותתקל בחיית פרא או שתדקר מקוץ רעיל, אך הפעם זה היה מאוד שימושי מצידה, כאשר הצליחה לשחרר את האישה מהמלכודת מרחה לה מעט משחה שתקל על הכאב ונתנה לה לשתות שיקוי שיחזק אותה כדי שתוכל ללכת, אקח אותך לבקתה שם תוכלי לנוח ולהתחזק מהחבלה שברגלך, האישה התבוננה באורידיין במעט חשש עד שלבסוף אמרה, תודה לך על הטיפול שמי נפריס, אני פיית היער ואת היא? אני אורידיין ומעולם לא ידעתי שיש פיית יער, אם כך המפלצת האיומה שהכל מדברים עליה אינה קיימת? נפריס התבוננה בחיוך אל אורידיין ואמרה היא בהחלט קיימת אך היא נמצאת בתוך היער עצמו, כשהגיעו אל הבקתה, אורידיין נכנסה למטבח והכינה לשתיהן שתייה חמה, בעוד שנפריס שוכבת במיטה, אורידיין המשיכה ושאלה אז מי היא המפלצת האיומה ומדוע היא כל כך איומה כמו שהכל מספרים? נפריס המשיכה וסיפרה שהמפלצת פעם הייתה פייה כמוה אך בגדה בחוקי היער, וקיבלה עונש לחיות בנפרד מכל שאר הפיות וידוע לכל שפייה שחייה לבדה נטרפת עליה דעתה, ליבה הופך לקר כקרח, והיא הופכת למפלצת נוראית בעלת קרניים וטפרים כשל נשר ועינייה הופכות לצהובות וכנפיה הופכות לאדומות, והיא טורפת בני אדם, לכן הגלו אותה אל תוך היער והיא חייה לה במערה בהר שבסופו של היער, איש מאז לא מעז להתקרב למערה כדי לא להעיר את המפלצת האיומה... אורידיין שאלה בפליאה אז אם היא הייתה פייה האם יש אפשרות להחזיר אותה להיות פייה.?
נפריס הרימה את מבטה מהתה במעט חשדנות ואמרה ישנה אפשרות שהיא תחזור להיות פייה אך רק בעזרת מעשה קסם אחד שיכול לשנותה, אורידיין תהתה מהו מעשה הקסם שיכול להפוך מפלצת לפייה, נפריס המשיכה ואמרה על המפלצת להרגיש בליבה אהבה,
אך איך אפשר לגרום למפלצת שחייה כל כך הרבה שנים רגש כל כך עמוק וכה מדהים?
נפריס אמרה שאותה פייה הייתה פעם מאוהבת וזו הסיבה שהיא גם הפרה את חוקיי היער שכן אסור לפייה ולבן אדם להיות יחד, אך היא כל כך אהבה אותו שהיא הפרה את חוקיי היער למענו, ואני הזהרתי אותה ואמרתי לה שאין הוא טוב עבורה אך היא לא הקשיבה והלכה כעיוורת אחריו, ולבסוף נפלה בתחבולה שרקם נגדה היא הייתה חברתי הטובה ביותר אך מישהי אחרת גילתה שהיא בגדה והלכה וסיפרה זאת לזקני הפיות, וזה העונש שהם החליטו עבורה שמה מליאס,
אורידיין הקשיבה מרותקת לסיפורה של נפריס, וכשסיימה לספר אמרה אולי אוכל לעזור לה, אולי אוכל לגרום לה להרגיש אהבה מחדש אך הפעם לבני מינה.
נפריס אמרה איך תוכלי לעשות זאת הרי את בת אדם ברגע שתתקרבי אל המערה היא תריח ותאכל אותך
כן אך לא אם אריח בריח אחר אמרה אורידיין, ראי נפריס יש לי עורות צייד לעורות ריח של חייה חזק מאוד היא לעולם לא תנחש שמתחת לעור החייה מסתתרת לה בת אדם, אתגנב למערה ואשקה אותה בשיקוי מרגיע כך שאוכל או לפחות אנסה לשוחח איתה ולגרום לה להבין את הטעות שעשתה.
נפריס התאוששה ואמרה לאורידיין שאין היא חושבת שזהו רעיון טוב כי היא חייה במערה כל כך הרבה שנים עד כי שכחה כבר כיצד להיות פייה ולהעניק, להרגיש חמלה ואהבה כלפי סביבתה כל אשר היא יודעת הוא לשאוג, ולשנוא, לא להרגיש דבר פרט לשנאה, וכעס ודחייה לכל הסובבים אותה.
אורידיין אמרה ייתכן שאת צודקת אך אם זאת אולי יש פתרון לבעיה.
תודה לכם שקראתם סיפור ההרפתקאות של אורידיין עוד ימשיך.....
מתהלכת לה נערה צעירה לאורך השביל,שמה היה אורידיין המוביל על תוך יער עבות, הדרך ירוקה ופרחים שונים ומשונים צומחים בצידה, פרחים נדירים יש אומרים שלהם יכולות קסם, שמרפאים, אורידיין המשיכה אל תוך הבקתה בה היא חיה את חייה כציידת מוכשרת בחץ וקשת.
וכאשר הייתה חוזרת מצייד הייתה אוהבת לשבת במרפסת ולשאוף לקרבה את אוויר היער הצלול, חייה היו שלבים עד שיום אחד שיצאה כרגלה לצייד לא עלה על דעתה שדבר כזה תמצא, התעוררה בבוקר ליום צייד כהרגלה, ובעודה רוכבת שמעה לפתע קול שאותו לא זיהתה, לא היה זה צרחה ולא יללה, כי מעין אנחה מוזרה, אורידיין הלכה בעקבות הקול, ומבלי ששמה לב הגיעה אל תוך היער מקום אליו מעולם לא דרכה בו, שהעצים בו היו כה סבוכים עד כי כמעט לא היה ניתן לראות את אור השמש המבצבץ בקושי רב מבין העלים, המשיכה לעקוב אחרי הקול המוזר, עד אשר הקול הפסיק, אורידיין נעצרה כדי להקשיב יותר טוב אך כל אשר שמעה היה את הלמות ליבה הולכות וגוברות, כי שמעה סיפורים מאמה לפני שנפטרה שביער חייה לה מפלצת נוראה, שכל אחד שמביט בה מאבד את זכרונו, וליבו הופך לקר כקרח, תנודה קלה בין השיחים גרמה לה לצאת מהמחשבות ולהיות קשובה לשטח שכן אולי היא נמצאת קרובה למערתה של המפלצת האיומה, הקול שוב חזר אך הפעם נשמע הרבה יותר קרוב משתיארה לעצמה, ומבין השיחים הגבוהים ראתה לפתע אור בוקע, והקול המשיך אך הפעם היה קרוב כל כך עד כי יכלה להרגיש את עורה מסתמרר, הסיטה את השיחים והאור סינוור אותה, אורידיין הרימה את ידה שנייה כדי להסתיר מעט את האור, והתבוננה, היא לא האמינה למראה עינייה על האדמה שכבה ללא תזוזה אישה בעלת כנפיים ארוכות בצבע לבן, היו לה אוזניים מחודדות, ועורה היה בהיר, עינייה היו עצומות והיא נאנחה בכאב, אורידיין התבוננה וראתה שרגלה של האישה מדממת והיא תפוסה במלכודת, אורידיין התקרבה אל האישה מעט בחשש, ואמרה לה אני כאן כדי לעזור לך הרגעי, האישה שהייתה חלשה מידיי כדי להאבק נכנעה לכאב והייתה שקטה בעוד שאורידיין משחררת אותה מהמלכודת, אורידיין תמיד הייתה מצויידת בתיק ובו צמחי מרפא ובקבוקי שיקוי מרפאים למקרה ותתקל בחיית פרא או שתדקר מקוץ רעיל, אך הפעם זה היה מאוד שימושי מצידה, כאשר הצליחה לשחרר את האישה מהמלכודת מרחה לה מעט משחה שתקל על הכאב ונתנה לה לשתות שיקוי שיחזק אותה כדי שתוכל ללכת, אקח אותך לבקתה שם תוכלי לנוח ולהתחזק מהחבלה שברגלך, האישה התבוננה באורידיין במעט חשש עד שלבסוף אמרה, תודה לך על הטיפול שמי נפריס, אני פיית היער ואת היא? אני אורידיין ומעולם לא ידעתי שיש פיית יער, אם כך המפלצת האיומה שהכל מדברים עליה אינה קיימת? נפריס התבוננה בחיוך אל אורידיין ואמרה היא בהחלט קיימת אך היא נמצאת בתוך היער עצמו, כשהגיעו אל הבקתה, אורידיין נכנסה למטבח והכינה לשתיהן שתייה חמה, בעוד שנפריס שוכבת במיטה, אורידיין המשיכה ושאלה אז מי היא המפלצת האיומה ומדוע היא כל כך איומה כמו שהכל מספרים? נפריס המשיכה וסיפרה שהמפלצת פעם הייתה פייה כמוה אך בגדה בחוקי היער, וקיבלה עונש לחיות בנפרד מכל שאר הפיות וידוע לכל שפייה שחייה לבדה נטרפת עליה דעתה, ליבה הופך לקר כקרח, והיא הופכת למפלצת נוראית בעלת קרניים וטפרים כשל נשר ועינייה הופכות לצהובות וכנפיה הופכות לאדומות, והיא טורפת בני אדם, לכן הגלו אותה אל תוך היער והיא חייה לה במערה בהר שבסופו של היער, איש מאז לא מעז להתקרב למערה כדי לא להעיר את המפלצת האיומה... אורידיין שאלה בפליאה אז אם היא הייתה פייה האם יש אפשרות להחזיר אותה להיות פייה.?
נפריס הרימה את מבטה מהתה במעט חשדנות ואמרה ישנה אפשרות שהיא תחזור להיות פייה אך רק בעזרת מעשה קסם אחד שיכול לשנותה, אורידיין תהתה מהו מעשה הקסם שיכול להפוך מפלצת לפייה, נפריס המשיכה ואמרה על המפלצת להרגיש בליבה אהבה,
אך איך אפשר לגרום למפלצת שחייה כל כך הרבה שנים רגש כל כך עמוק וכה מדהים?
נפריס אמרה שאותה פייה הייתה פעם מאוהבת וזו הסיבה שהיא גם הפרה את חוקיי היער שכן אסור לפייה ולבן אדם להיות יחד, אך היא כל כך אהבה אותו שהיא הפרה את חוקיי היער למענו, ואני הזהרתי אותה ואמרתי לה שאין הוא טוב עבורה אך היא לא הקשיבה והלכה כעיוורת אחריו, ולבסוף נפלה בתחבולה שרקם נגדה היא הייתה חברתי הטובה ביותר אך מישהי אחרת גילתה שהיא בגדה והלכה וסיפרה זאת לזקני הפיות, וזה העונש שהם החליטו עבורה שמה מליאס,
אורידיין הקשיבה מרותקת לסיפורה של נפריס, וכשסיימה לספר אמרה אולי אוכל לעזור לה, אולי אוכל לגרום לה להרגיש אהבה מחדש אך הפעם לבני מינה.
נפריס אמרה איך תוכלי לעשות זאת הרי את בת אדם ברגע שתתקרבי אל המערה היא תריח ותאכל אותך
כן אך לא אם אריח בריח אחר אמרה אורידיין, ראי נפריס יש לי עורות צייד לעורות ריח של חייה חזק מאוד היא לעולם לא תנחש שמתחת לעור החייה מסתתרת לה בת אדם, אתגנב למערה ואשקה אותה בשיקוי מרגיע כך שאוכל או לפחות אנסה לשוחח איתה ולגרום לה להבין את הטעות שעשתה.
נפריס התאוששה ואמרה לאורידיין שאין היא חושבת שזהו רעיון טוב כי היא חייה במערה כל כך הרבה שנים עד כי שכחה כבר כיצד להיות פייה ולהעניק, להרגיש חמלה ואהבה כלפי סביבתה כל אשר היא יודעת הוא לשאוג, ולשנוא, לא להרגיש דבר פרט לשנאה, וכעס ודחייה לכל הסובבים אותה.
אורידיין אמרה ייתכן שאת צודקת אך אם זאת אולי יש פתרון לבעיה.
תודה לכם שקראתם סיפור ההרפתקאות של אורידיין עוד ימשיך.....