פורומים » סיפור שכתבתי

כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.

• לפני 10 שנים ו-5 חודשים מוות נועה פחט

  אין תחושה יותר קשה מאשר להסתכל למוות בעיינים ולהשאר חסרי תשובה.
  הוא קורא לי אליו, ללא הפסקה, בכל ביס שלא נאכל, בכל פירור שלא נבלע.
  הוא מביט בי מבעד למראה, ומבעד למד המשקל, הוא ממספר אותי בכל יום ומפחיד אותי כל פעם מחדש.
  הוא שולח אותי לרופאים וממציא לי שמות,
  הוא מעלה בי דמעות ופחדים בלילות.
  הוא חלק ממני שתוקף את השאר, הוא חזק ועוצמתי ובלתי נגמר.
  

  ---

  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

  כותרת התגובה:
  תוכן התגובה:

  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.