פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 415 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 10 שנים ו-4 חודשים קטע ללא שם. (כי אני מקורית וחסרת השראה) חסרת שם
הקטע הראשון שאני מעלה לכאן.
אני לא ממש מרוצה מהתוצאה הסופית, אבל די אהבתי את הרעיון.
אשמח לחוות דעת והערות.
תהנו ~
ראיתי את הבבואה שלי במראה רגע לפני שיצאתי ליום הנורא ביותר בחיי.
פניי היו חיוורות כמו סיד, עיניי נראו שחורות וחסרות רגש, כאילו שהתאמתי אותן במיוחד לחליפה השחורה שעל גופי.
לא רציתי להתמהמה שם יותר מדי זמן.
כי כל פעם שאני עומד מול המראה, אני עדיין מרגיש את ידה העדינה גולשת על עורפי, ואת לחישתה המתקתקת באוזני, כשהיא לחשה לי שהיא אוהבת אותי.
אני עדיין יכול להרגיש את ריח הבושם האהוב עלייה, עדיין יכול לזכור את מגע שיערה הרך.
אני נזכר בכל זה לרגע, ונאלץ להזכיר לעצמי, שהיא עזבה אותי.
ואני יודע, שיותר טוב לה עכשיו, בלעדיי.
ואז אני פותח את הדלת ויוצא ליום הנורא ביותר בחיי.
***
אמה אוחזת בידי לרגע, מסתכלת לתוך עיניי, ואומרת לי בשקט שהיא מבינה את כאבי. אני שותק, כי אני לא יודע מה לומר.
שנינו אהבנו אותה, אבל כל אחד מאיתנו אהב אותה באופן שונה.
היא מחזקת את אחיקזתה בידי, ומוליכה אותי בעדינות אל אל מקום משכבה של בתה.
ושם, שוכבת הנערה הכי יפהפיה שראיתי בימיי.
אני מסתכל עלייה, מייחל שתפקח את עינייה, ואני אטבע בים עינייה הכחולות, ואשכנע אותה לשנות את דעתה.
אבל עכשיו כבר מאוחר מדי.
היא שוכבת שם, עינייה עצומות, ושמלתה הלבנה מונחת ברכות על גופה הדומם.
סימן החבל עדיין נראה על צווארה, ואני רק רוצה לפרוץ בבכי, לשכב לצידה, להרגיש את נשימתה החמימה ולהרגיש את פעימות לבה.
אבל עכשיו מאוחר מדי. היא כבר נשמה את נשימותיה האחרונות, ולבה עומד דומם, בתוך גופתה.
אני מוותר לבסוף ומסתובב עם הגב לעברה, מחכה לשאר האנשים שיגיעו והטקס יוכל להתחיל.
***
"אני מנחשת שאתם עכשיו לבושים בגדים שחורים, מסתכלים על גופתי הדוממת בארון, כנראה מחניקים דמעה או שתיים, ותוהים מה לעזאזל קרה.
מה גרם לי להגיע להחלטה שאני אכרוך חבל סביב צווארי, ואשים סוף לחיי.
אתם לא הולכים לגלות הרבה היום.
הסודות שלי נשארים שלי, נקברים איתי, ולא מתגלים לזרים גמורים שהחליטו לבוא להלוויה של נערה בת שבע עשרה שתלתה את עצמה.
אבל אני כן רוצה לחשוף כמה דברים.
אני מתארת לעצמי ששמתם לב לנער מסוים.
אולי הוא סתם הסתובב בקהל, אולי הוא אפילו דיבר עם כמה מכם, אולי הוא הסתכל עליי מונחת בארון ותהה איזו טעות הוא עשה.
קוראים לו מיילס, ואני אוהבת אותו יותר מכל דבר בעולם.
אתם מבינים, מיילס הוא לא סתם התאהבות חולפת. הוא לא חבר שמתחלף כמו גרביים.
וברגע שפגשתי אותו, ידעתי, שהתחייבתי לכל החיים.
אני מצטערת על כל רגע שדחיתי את זה, כל פעם שזה עמד לי על קצה הלשון ולא הצליח להתגלגל החוצה ולהתבטא בצורת מילים.
ואני יודעת שזה מאוחר מדי עכשיו, אבל מיילס, אתה אהבת חיי.
אני יכולה לדמיין עכשיו את אמא מגלגלת עיניים בקהל הלבוש שחורים, וחושבת לעצמך שאני רק נערה, ואני לא יכולה לדעת שאני אכן רוצה לחיות איתו לכל החיים.
אבל אתם צריכים לזכור, שרק בשבע עשרה השנים הבודדות שחייתי,
חייתי חיים יותר מלאים משל איש בגיל שמונים.
אולי התבגרתי מהר מדי, אבל אני חייבת להודות, שלפעמים היו לי רגעים נהדרים בחיים.
אני זוכרת, אמא, שתמיד אמרת לי, שאני יודעת שמצאתי מישהו לכל החיים, כשאני יכולה לדמיין אותנו מזדקנים ביחד.
זה לא היה ככה עם מיילס.
לא דמיינתי אותנו מזדקנים ביחד.
דמיינתי אותנו נשארים נערים לנצח, שקועים בתרדמת נצחית, חולקים יחד חלקת קבורה.
אני מנחשת שתמיד ידעתי שאמות צעירה.
ואני יודעת שזה אולי נשמע מלחיץ, אבל מיילס, אני מקווה שגם אתה.
נחייה ביחד בעולם המתים, לנצח צעירים, לנצח מאוהבים.
שקועים בבועה הטיפשית שלנו.
מיילס, בבקשה תישאר כאן איתי.
אוהבת, ליז."
אבא של הנערה שעזבה אותי, זו שכתבה את המכתב, הרים את עיניו מהמכתב שהקריא לנו, והביט היישר בי.
והפעם, פעם ראשונה בחיי, לא התלבטתי מה לעשות.
הלכתי היישר לארון הקבורה, שבו מונחת אהבת חיי, והוצאתי את הסכין הקטנה, זו שאני תמיד סוחב איתי.
לא היה לי אכפת מקהל האנשים שהסתכלו עליי.
הסתכלתי רק עלייה.
עצמתי את עיניי, ותקעתי את הסכין בלבי.
כאב חד פילח את חזי, והתמוטטתי על הקרקע הרכה, יודע שעכשיו אני בטוח, עם זו שאמרה לי שהיא אוהבת אותי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 10 שנים ו-4 חודשים רומיאו ויוליה מאצ'? גוף רביעי
הכתיבה טובה וקולחת. אהבתי את הסגנון שבו נכתב המכתב של ליז, מעין הצצה-צינית-אל-העתיד, ובכללי אהבתי את הדרך שבה הוא נכתב.
רוב הזמן אני לא אוהב סיפורים רומנטיים, כי הם לא מצליחים להישמע לי אמינים מספיק. גם כאן, נראה לי שזה מאוד קיצוני הסיום. אבל הולכת אותנו אליו בצורה מאוד יפה
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
