היו לה עיניים עמוקות וצלולות בצבע כחול, שויער זהוב עד כדי כך שנראה כמעט לבן. היה לה אותו מבט מפוחד כמו הפעם הקודמת. אני מאוהב בה, אני חושש. אני עוקב אחריה. אני בספק עם היא הבחינה בי, יודעת שאני רואה אותה. לא הרבה אנשים יכולים לראות את רוחה. הכירו את מדיסון פראנייר, יותר נכון הרוח שלה. אני ג'ון נייט, אני נער בן חמישה עשר, חנוני מנומש עם משקפיים שמוסיפים בהרבה למראה המטופש. על המצח שלי מופיע קעקוע, שיותר נכון.. נוצר כשהייתי בן חמש, הקעקוע בצורת ירח. הקעקוע, ירח הזה נותן לי אפשרות לדבר ולראות את המתים. הלוואי שיכולתי להצטרף אליה, לשינה עמוקה בעולם שונה. עולם המתים. אבל אני אל יכול. יש לי מחוייבות נצחית כאן, בעולם הזה. מחוייבות שניתנה לי על ידי התגלמותה של היום... התגלמותה של הרוע.
