את תיהיי איפה שאת צריכה בדיוק להיות , את תהיי שם וגם אני, אני יודע את זה עכשיו.
תחכי לי איפה שאת רוצה , אני אדע מבלי שתגידי לי כי שם אני תמיד הייתי , תמיד, גם שאת לא היית.
המשפטים האלה שאני אומר נאמרו תמיד , הם אותם משפטים שכל אחד אומר , רק בצורה שונה , את תהיי שם.
אין כאן כלום איפה שאני מחכה , אף אחד כבר לא עובר פה , חוץ ממני , מסתכל על ריבוע שחור ומחכה לך , את לא שם עדיין אבל אני תמיד הייתי פה , תמיד.
בוהה שעות באוויר מחכה , מסתכל לכל הכיוונים , את לא כאן , אבל אני כן. זה ריק בנתיים , זה ריק מאוד , אני לא יודע מי את , אין לי מושג , את בדרך , את חייבת להיות ,כי אם לא את אז מה כן.
אני שואל את עצמי למה כל זה קרה לי , אני שואל את עצמי את זה כל הזמן אבל אין לי תשובה , אולי לך תיהיה , לך תיהיה את התשובה , או שלא , או שלא .
כותב ורוצה להפסיק שומע איזה שיר שאני לא מכיר, ומחכה , ואת תבואי , ואני רוצה שתבואי , אבל אני לא יודע מי את אמורה להיות בכלל , ואני לא יודע אם את קיימת , ואני לא יודע אם את אי פעם תהיי קיימת, אבל אני, אני קיים.
לא קר , רק חם , ואין אוויר , וגם אין לאן ללכת , אין , אני נשאר פה ובוהה בריבוע , לא זז , נשאר באותה תנוחה , באותו מצב , פסל , נקודה ניצחית בזמן , נקודה אחת לבדה על הדף.
את לא תבואי, אבל אני אהיה פה, אני תמיד אהיה פה אבל את לא, את לא יכולה להיות , כי את אף פעם לא היית , את לא קיימת בכלל , את לא , אני יודע את זה עכשיו.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
