סוד גלי הים/א.פ
גלי הים שוטפים אותי
אני נסחפת איתם ללא נודע
בלב הים אני וגלי הים
מעליי השמיים תלויים
בתוכם בסדר מופתי
מסודרים אורות מכוונים
הירח,
הכוכבים,
המאירים את הלילה
ומאירים גם את דרכי.
הים,
שאותי מקיף
בסודו הוא מציף
בכל תרעומת גל
שמשלח הוא לרוח
נפרש סוד
וכך ברמזים יושבים שניהם
לשוח
ואני ביניהם דוממה ומאזינה
עת מפיחה היא הרוח
משב רוח ערה, קרירה-
רוח אטית המפעמת הרגעה,
אות להסכמה.
ועת תשנה פעימתה ותפיח
רוח סועה אשר תפעם בחוזקה לאות אי הסכמה
תנשוב,
תנשוב.
שוב ושוב להרוות כאבו
יספר הוא הים על יומו הסוער
ועל הסיפור הבוער
שאתמול בדיוק בשעה זו של הלילה
מצאה אישה את מותה ולילה לפני ילד קטן.
והרוח המתה כאות הזדהות
והגל סער
והרוח שקטה
וכך מדי יום יספרו על היצורים היפים
השוכנים עוד שם בין נהימותיהם
והרוח כמידי לילה תבוא לנחם
ותביא מנחתה
מיני ריחות אבקנים בעדי עדיים
וגם הרוח תספר על קורותיה
וחלקה באיבוד נשמות
רוחות יהמו וגם סופות
וכל אחד יספר מראייתו את העולם
הרוח בזרימת מעופה
והים בזרימת גליו.
וכך ימצאו הם ארץ מעלה וארץ מטה
שפה משותפת.
בחיבור רוח- ים.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה