"ביום שישי, השבעה עשר בדצמבר 2010, בשעה שבע בבוקר, סוף סוף התחיל לרדת גשם. הוא המשיך לרדת, בלי רגע של הפוגה, במשך שלושה ימים ושלושה לילות, ואחריהם פסק, ולא הוסיף לרדת עד עצם היום הזה.
טיפות הגשם הראשונות החלו להקוות כאשר מטוס אל על בטיסה LY0082 מבנגקוק נעץ את גלגליו במסלול הנחיתה של נמל התעופה בן גוריון, לקול מחיאות הכפיים המסורתיות של נוסעיו. כשהנוסעים גדשו בחוסר סבלנות את המעבר והתאחדו מחדש עם הטלפונים הסלולאריים שלהם, טפטופים קלילים כבר ליטפו את כל אדמת הארץ, אולם רק חדי האוזן מבין הנוסעים יכלו לשמוע את רשרוש הגשם מבעד להמולה במטוס. הגשם הלך והתחזק בשעה שהנוסעים נהרו החוצה דרך פרסומות של בנק הפועלים, שבירכו אותם בשלל שפות, וכאשר ראשון הנוסעים משך את מזוודת היד הקטנה שלו אל מחוץ לדלתות ההזזה ונכנס למונית שחיכתה לו מעבר להן, כבר ירד מבול של ממש [...]"
מוזמנים להמשיך לקרא את הפרק הראשון של הספר שלי, "גשם", כאן :
https://milakedar.wordpress.com/chapter1
אהבתם? הייתם רוצים לראות את הספר יוצא לאור? בואו לתמוך בו ולהזמין לעצמכם עותק:
http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=10938
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
