סתם יום של חורף – (א. אוחנה)
זֶה זְמָן רָב שֶעֲנָנוּת אָפֹרָה וּמוּזָרָה
נִכְנֶסֶת אֵל מַסְלוּל חַיָּי, סְתָם כָּךְ.
לְלֹא דֶּרֶךְ לִמְדֹּד אֶת כַּוָּנָתָהּ
וְאֵין דֶּרֶךְ לְהָבִין אֵת רְצוֹנָהּ.
אַךְ הַשְׁפָּעָתָהּ עָלַי רַבָּה וְנִכֶּרֶת.
וְכָךְ, עוֹמֵד אַנִּי וְתוֹהֶה כֵּיצַד עֲנָנִים
שֶׁאֵין בָּהֶם מַגָּע וּמַמָּשׁ מַשְׁפִּיעִים
עַל מַצָּב רוּחִי הַשְׁפָּעָה מַכְרַעַת.
בַּמַּעְגָּל הַפְנִימִי, הָחִיצוֹנִי וְהַסְּבִיבָתִי.
בְּעוֹדִי עוֹמֵד וְתוֹהֶה, מְבַצְבֶּצֶת לָהּ
הַהִיא - הַדּוֹמָה לְקֶרֶן-אוֹר חֲמִימָה
וּתְּמִימָה וּבְחִיּוּךְ סְתָמִי אֶחָד לְעֶבְרִי
הִיא מְפַזֶּרֶת אֶת הָעַנָנוּת הַמּוּזָרָה.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה