פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 297 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 10 שנים ו-10 חודשים יותר מוצלחת ממני I have a dream
אני זוכרת את הימים עוד כשהיינו ילדות קטנות, את המזרקה בעיר שאימא נהגה לקחת אותנו, עד היום יש לנו תמונה מהיום ההוא. שתינו לבושות בשמלות ססגוניות, על ראשינו שזורות שתי צמות. אני בטוחה שאת גם זוכרת את היום ההוא, ועכשיו אני רק מתגעגעת לאחות הזו. אז נכון את יותר מוצלחת ממני בלימודים, הגעת ליעדים עצומים והינה תיכף זה קורה ותהיי אחות באחד מבתי החולים בארץ. בעוד שאני מחפשת את עצמי, גם אם אני אלחם לא אגיע להישגים כמו שלך, וזה לא רק בלימודים אלא בכל דבר. את מקבלת שבחים, גם כשאת איננה נוכחת וכל המילים נשמעות אל מולי. אני זוכרת את התקופה הזו שלמדתי והשלתי מגופי כשמונה קילו שנראו לעין, מעולם לא הייתי מלאה תמיד רזה, אך אף פעם לא הגעתי למשקל שאני נמצאת בו כיום, רק חלמתי עליו. ״ וואו ממש רזית״ ישבה לה עם חברה על הספה כשמבטיהן נעוצות אליי, כמו שני כלבים אשר מזילים ריר. הרגשתי מובכת קצת, תמיד רציתי שיחמיאו לי על הגזרה, מעולם לא ידעתי כיצד זה מרגיש. היא אמרה שרוצה להגיע ליעד שלי, לשקול כמוני כאילו שאני מין מודל לחיקוי של הגוף. אני שואלת את עצמי מה זה טוב לך כל הרזון הזה, הוא לא מניב שום תוצאות מלבד לעובדה שתכנסי לבגדים שמעולם לא יכולת להיכנס, ועל אחת כמה וכמה לא לשים אותם, טוב אולי רק בחלומות . הרזון הזה לא יביא לי חכמה, הצלחה או אהבה. הכל דועך עם השנים, זה מה שאני רוצה לומר לך אחותי הגדולה שיופי דועך וגם הרזון. השגת הרבה דברים בחיים שלך ולא רק תואר שאת בדרך לסיימו, גם אהבה יצא לך להכיר גברים את לא מתלבטת יותר מידי הולכת לפי הלב ולא מסתבכת כמוני, אחת שאם גבר מצא חן בעיניה אז אני נוטה להתבלבל ולברוח. הייתי רוצה אחות שתדבר איתי כשתרצה, כשתעזור לי כשתוכל ולא רק כי ההורים שלי ביקשו, שתיתן מעצמה בשבילי לפחות במקצת. אני זוכרת את היום הולדת האחרונה שהייתה לי ״ אני אוהבת אותך אפילו שאני לא מראה את זה״ חלק מין הברכה הלא שיגרתית הזו, אהבה היא משהו מיוחד שצריך להשוויץ בה, להתגאות בה ולא משהו שמחסירים בסתר בייחוד כשזה הדדי. תמיד קינאתי באחיות האלה שהיו מסתדרות בניהן ומדברות, הייתי מעלה חיוך קטנטן כשהייתי רואה דברים כאלו, ועכשיו אני עם לחלוחית בעין, תיכף הן יוצאות הדמעות המרות באות מהלב שאומר להן שכן אכפת לי ממנה יותר משלה אכפת, למרות המהמורות שיש בנינו, למרות כל המילים שאמרת עליי מול ההורים שלא אשכח, עדיין אני מוכנה לתת לך להיות חלק מהחיים שלי בצורה נורמטיבית ללא שום כורח, רק להגיד לך את מה שאני מסתירה ואוגרת שנים על גבי שנים, מקווה לא להתפוצץ ולא אכפת לי שתקראי, להיפך אשמח אולי זה ישנה בך דבר או שניים.
אני יודעת שאני שואלת אותך לפעמים שאלות מפגרות שאפילו ילד בן שנתיים יודע, אני יודעת שאני מצטיירת בעיניך כאחות קטנה וטיפוסית שלא יודעת מה היא רוצה. אני רק רוצה שתהיי אחות שתאהב אותי גם במצבי רוח שונים ובכל תנאי, אחות שתגרום לי להסתכל על עצמי בדרך אחרת שעד היום לא ראיתי. אחות שכולם מבקשים או מאחלים לעצמם.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
