*בעיקרון זאת פריקה פשוט, אבל מוזמנים להגיב*
אימא. אימא, כשאבא הלך, אימא, כשאבא הלך אני נשארתי.
את רצית אותי אימא?
האם יכולת להסתכל עליי, לראות את העיניים שלו ובכל זאת לראות אותי ולא אותו?
וכשהלכת איתם, אימא, כשהלכת עם האחרים, ניסית לשכוח גם אותי?
אימא, את זוכרת שאת אימא שלי?
את יודעת את זה בכלל?
אימא, כשהחיים שלך היו מטושטשים כל כך, לא צלולים כל כך, ידעת בכלל שאני קיימת? אימא?
אימא, המסך של העשן שליווה אותך... הוא הסתיר אותי?
וכשהעיניים שלך, אימא, כשהעיניים שלך נהיו גדולות כל כך בהשפעת החומרים האלו שלך... את יכולת לראות אותי?
אימא, הם נתנו לך עוד. כן, אימא. כסף, מגע. אלכוהול, סיגריות. וחומר. את המנות שלך, אימא. הם נתנו לך דברים שאני לא יכולתי לתת לך. אימא, לזה את קוראת אהבה? או שאולי היית צריכה אותם דווקא בשביל להזכיר לעצמך שזה לא כמו אבא ולעולם לא יהיה?
וכשברחת ממני אימא, באמת לא יכולת יותר?
אימא, את זוכרת איך קוראים לי?
אימא?
קוראים לי עלמה. את ואבא בחרתם ביחד את השם. יש לי גם אח, אימא, יש לי אח גדול. את זוכרת את זה?
את זוכרת שהשארת אותנו לבד? את זוכרת שלא רצינו להישאר לבד?
את זוכרת שדיברנו אלייך, שקראנו לך שתבואי? שתעזרי לנו? אימא, את זוכרת שאח שלי, אח שלי הגדול גם הוא התחיל עם זה? עם האלכוהול והסיגריות? אימא, הוא היה ילד.
בעצם, אימא, את לא יכולה לזכור. את כבר לא היית אימא.
את זוכרת את הרגע שהלכת? זה הרי היה הרבה לפני שמתת. את הלכת כבר יחד עם אבא. לא משאירים ילדים לבד, אימא.
עם כל כך מעט הגנות. עם אדם שהם כל כך שונאים.
את ידעת ששנאנו אותו? את זה שהתחתנת איתו? אנחנו סיפרנו לך, את זוכרת? יכולת לשמוע אותנו? צעקנו לך כל כך חזק...
את יודעת מה הוא עשה לנו? את לא באמת ראית, נכון? גם כשהעיניים שלך עוד היו פתוחות.
אימא, זה האיש שרצית שיישאר עם הילדים שלך? לא ראית כמה פחד יש מסביבו? כמה אלימות?
זה כאב, אימא.
אימא, כמה אפשר? ולמה אני שואלת אותך את השאלה הזאת, הרי אף פעם לא ענית לי. הרי התייאשת לפני.
את ראית אותי? מהשמיים? כשהידיים שלי היו מלאות דם, את ראית? ואת הכדורים שלי ראית? את הסכינים? את החתכים?
את הדמעות שלי אימא, את הרגשות החשופים?
אותי, אימא, את הילדה שלך, הולכת במסדרונות לבנים, את ראית את זה?
את הבתי חולים? ושמעת את הצעקות שלי? כשלפעמים, לא היה לאן לברוח חוץ מאל הכאב של עצמי?
ראית את הצלקות שלי? זה לא רק העור שלי, אימא. זה מה שעוטף אותי.
אימא, מה שעוטף אותי קרוע.
אימא, את הצלקות האמיתיות שלי לא רואים מבחוץ.
ואת, אימא, האם יכולת לאהוב אותי בשביל להסתכל פנימה?
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
