רק יום שני היום,
כל יום שעובר גוזל עוד חתיכה,
עד שלא יישאר כלום ואלך רק בגלל השגרה.
רק יום שני היום-
וזיכרונות שהייתי רוצה שיהיו שלי,
דברים שהייתי רוצה לעצמי.
רק יום שני היום,
יש עוד לפנינו. אין כוח.
רק פקינג יום שני היום,
ואני רוצה את שישי.
רק יום שני היום, אין לי כוח.
אין לי כלום. אני מרוקנת.
רק תהיות היום.
זה אף פעם לא קרה לי..
להיות מרוקנת ככה ביום.. שני.
סך הכל יום שני היום,
מחשבת את מהלך השבוע. יום עצוב היום.
זה סך הכל יום שני ואני כבר כמהה ליום שישי!
אף אחד לא רואה בעיה.. מעט פחד,
מה יקרה אם אתרוקן?
מעט פחד..
מה יקרה כאשר אתרוקן?
יאוש..
זה לא יקרה, נכון?
ספק..
זה לא יקרה!
יאוש..
אני יכולה לעשות משהו..
תקווה..
היא קטנה אבל תשרוד.
תקווה..
אני לעולם לא אתרוקן! ובמיוחד לא ביום שני!
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה