מסע בסערת האהבה
כשמבטה החטוף גילה לי
את רצונותיה הכמוסים
הטמונים בעומקי ליבה,
כבר אז ידעתי
יהיה זה לילה לא שקט לשנינו,
כולו מסע בסערת האהבה
תנועה אחת קלה - והמסך נופל,
ועוד תנועה - ושמלתה
נשפכת מעליה.
לאור ירח החבוי בערפל
עומדת היא בעירומה.
הו! כה נאה לה!
מבטי המום מחליק לאט
על כל קעוריה וקימוריה...
ביד רכה היא מזמינה אותי אליה
למסע קסום בארץ ריגושים.
את גופינו המתמזגים
עוטף הערפל,
ורק קולינו מהדהד הרחק
במן שירת הלל
לצלילי מנגינת הנשמה -
סימפוניה קלילה של אהבה.
גיבעולי החזק והיא ,עלי כותרת,
יחדיו בריקוד מתנענעים...
כעשב שנלהט לו מהשמש
בלהבות גופינו אחוזים.
והנה זה קרב ובא:
לבה מתפרצת מהר געש,
נשפכת לה וממלאה
את מערות אם-האדמה,
וברגע זה ממש
נולדה לה בראשי עוד מנגינה.
הסערה פסקה.גופי אפס כוחות...
ראשי מונח בין גיבעותיה השלוות.
נוף כה ענוג נפתח מולי!..
נשימותיה מניפות את שיערי.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה