כשתשוב אל העץ, אולי תחזיק בכיס מעילך תמונה. זיכרון. כשהפנים שלך יוכתמו בדמעות, אולי תשעין את ראשך אל הגזע. אולי תרטש ותשבור ותקרע את עליו. אולי תמשיך לבקש נחמה. כשתירדם, אולי תמצמץ לאור השמש כשהשחר יעלה. אולי תאזין לקול העורבים. ואולי תבחין ביופי שסובב אותך, וגם בכיעור, ותשיר אל אף אחד מלבד עצמך. וכשתעזוב, אולי תפנה לאחור. תיפרד. אולי תאהב את מה שהיה, ותמצא לך שמחה במה שיהיה, ותבין, שדבר לא נגמר. וכשתמשיך ללכת, וליפול, ולקום, ולהחזיק חזק, אולי תראה את חייך כפי שהם, ולראשונה, אולי תתן לחיוך לגעת בעיניים שלך.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה