פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 245 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 10 שנים ו-11 חודשים תאט Tuval
"תאט, שלא נפספס את היציאה." כל פעם, כל פעם, כל פעם אותו משפט, אני אף פעם לא מאט אבל אני גם אף פעם לא מפספס את היציאה, חוץ מהפעם הראשונה, ואני לא מכיר מישהו שלא פספס את היציאה בפעם הראשונה. "אנחנו נאחר. אני יודע." הוא תמיד יודע, ואנחנו תמיד מגיעים בזמן. אני למדתי את הלקח שלי, אני יודע שאני פשוט לא צריך לענות, בשביל זה צריך להיות רגוע ועכשיו אני בדיוק ההפך מזה. אז אני עונה לו. " ועל כל הפעמים שאתה איחרת לי, אני פעם פתחתי את פה ? " הוא אומר את זה בתגובה לדברים שלי, לא הייתי צריך להגיד לו שאם נאחר אז הוא אשם, שהוא איחר, זה היה באוויר והייתי צריך להשאיר את זה שם, אני חושב שהוא רק חיכה שאני אגיד את זה, והנה אמרתי את זה, האשמתי אותו. "אני מסתכל על השעון ברדיו ורואה שיש לנו עוד חצי שעה להגיע ואני שואל את עצמי אם יש לו בכלל מושג איפה אנחנו ביחס למקום שאליו אנחנו צריכים להגיע. "אין מצב שאנחנו נגיע בעוד חצי שעה, תשכח מזה." עכשיו זה ברור לי שהוא לא יודע בדיוק איפה הוא והוא סתם זורק משפטים מלחיצים לאוויר. אני אומר לו שאנחנו נגיע עוד לפני והוא לא מגיב לדברים שלי רק מסתכל מהחלון ורגל אחת שלו רועדת, אני חושב הוא מנסה להרגיע את עצמו, זה אף פעם לא עובד לו. "אתה יודע אנחנו צריכים עוד זמן למצוא בכלל את הרחוב, מי יודע אם יש חנייה." היינו צריכים לצאת הרבה יותר מוקדם. " אני לא אוהב שהוא אומר את זה כי כשהוא אומר "הרבה יותר מוקדם" הוא מתכוון לזה שגם אם היינו יוצאים בזמן לא היינו מגיעים, וכמובן שהוא טועה, אבל אני לא טורח להגיד את זה, ואני לא מוכן להיכנס למשחקים האלה שלו, אני לא בטוח שהוא בכלל מודע אליהם. אני אומר לו שעוד 7 דקות אנחנו נגיע וייקח עוד 2 דקות למצוא חנייה, שזה לא מקום עם בעיה. "איך אתה יודע את זה בכלל ? אף פעם לא הופענו שם." כמובן שהוא מתבלבל אבל אני צריך להישאר מרוכז על ההגה ואני לא רוצה להיכנס איתו לעוד וויכוח, אבל זה לא משנה, למרות שאני לא אומר לו כלום הוא ממשיך להתווכח, אני אומר לך שאתה מתבלבל, לא הופענו כאן אף פעם, הייתי זוכר את זה, מה נראה לך שלגמרי נדפק לי השכל ? אז הוא בעצם טוען שלי נדפק השכל. ואת זה אני כן בוחר להגיד. הוא מתעלם. " פעם הבאה אתה מגיע אליי אפילו שעתיים לפני, העיקר שלא נרגיש ככה. ככה לחוצים." אני רוצה להגיד לו שיהיה בטח מעט מאוד קהל ועד שהם יגיעו ייקח זמן, ההופעה מתחילה ב23:00 ועכשיו רק 20:30 ובהתייחס לעובדה שאני יודע איפה אנחנו אני ממש לא מתרגש, שלא כמו... אני מרגיש את האוטו רועד "אחלה יש פנצ'ר, יש פנצ'ר, תעצור בצד." הוא אומר לי, וזה מה שאני עושה.
"תגיד איך סידרת לנו את ההופעה הזאת בכלל ? " אני מסדר לנו את ההופעות, אני זה שמביא את העבודה, והוא זה שמתלונן, אני אומר לו שידידה שלי המליצה עלינו "מי זאת ? " טעיתי שאמרתי לו את זה, הבן-אדם מכיר את כל הידידות שלי אבל אני אומר לו בדיוק את ההפך, "אני לא מכיר את כל הידידות שלך ? מה אתה מזיין את השכל עכשיו תגיד לי? זה הזמן ? מי זאת? " אני אומר לו שהוא לא מכיר, והוא לא מוכן לעזוב את זה. בזמן שאני מחליף את הגלגל. " נו מי זאת יא שמוק ." אני שונא שהוא קורא לי שמוק אבל משום מה תמיד שהוא קורא לי ככה זה גורם לי להגיד לו את האמת , אני אומר לו שזאת מיכל, ואני יודע מה הולך לבוא. "אתה רציני ? תגיד לי שאתה לא רציני, אני יהרוג אותך, נשבע לך." אני אומר לו שזאת לא מיכל, יש שתיקה לכמה שניות "תגיד את האמת זאת מיכל? " אני אומר לו את האמת, אני אומר לו שזאת מיכל " יא בן של זונה. הבטחת. לא עושה את ההופעה נשבע לך." אני אומר לו שירגע ושישים את הוסט הצהוב למה אם מגיע שוטר זה קנס שכל ההופעה שלנו לא מכסה. הוא לא מקשיב לי ובועט באיזה עץ "אתה מזדיין, תאמין לי שאתה מזדיין. " אני אומר לו לשים את הווסט, והוא פותח את האוטו בעצבים ומקלל עוד קצת אחריי כמה שניות הוא יוצא והוא מנסה לשים את הווסט, אני לא מצליח לפרק את הגלגל, אני אף פעם לא הייתי טוב בדברים האלו. אני אומר לו שיבוא לנסות ואני זז הצידה, אני אומר לו שלא היו מספיק טלפונים החודש. "זה לא מעניין אותי, אתה מבקש עבודה מהזונה הזאת? אחרי כל מה שהיה ? " אני אומר לו שלא ביקשתי ממנה כלום שהיא זאת שהציעה לי אמרה לי שידיד שלה נתקע עם חור בערב ושאלה אם אני רוצה עבודה, ורציתי עבודה ואני אומר לו שבמקרה הזה על הזין שלי כל מה שהיה בניהם " אז אני הייתי משיג לנו עבודה, מה אתה ילד ? אתה יודע מה היא עשתה לי. " אני אומר לו שזה כסף טוב ושיפסיק להיות ילד, והוא ממשיך להתעסק עם הגלגל. "אין לא מצליח להחליף את הגלגל ." הוא קם ונעמד ואני זז קצת אחורה. הוא כל פעם מתעצבן ככה כשאני עושה לו קטעים כאלה " וזה גם לא הפעם הראשונה שאתה עושה לי את זה, למרות שפעם שעברה שאמרתי לך שאם עבודה זה ממנה שתלך להזדיין." אני עושה טעות ואומר לו שזה בטח מה שהיא באמת הולכת לעשות יותר מאוחר בערב. טעות אני מודה, ואני מרגיש את הטעות, היא פוגעת לי בבטן. אין לי אוויר לכמה שניות, והוא לוקח עוד כמה צעדים אחורה. אני רוצה להחזיר לו, אבל אני לא מצליח לנשום, ואני יודע שאני לא יצליח להחזיר לו גם אם אני ממש רוצה הוא בחור גדול, הוא כל סוף הופעה דואג שישלמו לנו כמו שצריך, כי היו קטעים כבר שעשו לנו ובוא נגיד שאם הוא לא היה לא הייתי רואה שקל ארור. "אתה בסדר ? זה לא היה במקום." אני מרים את היד למעלה, מנסה להגיד משהו ולא מצליח " טוב זה לא היה כל-כך חזק, מה אתה עכשיו עושה הצגות ?" אחריי כמה דקות אני נכנס לאוטו ומתיישב, הוא חוזר לגלגל.
"בסדר הצלחתי לתקן, באו נעוף מפה. כנס לתחנת דלק נמלא כבר דלק. שלא נתקע ולא נגיע להופעה בכלל ." אני רוצה להגיד לו שילך להזדיין, שילך, אבל הארנק שלי ריק כבר יותר מידי זמן ואני חייב שתהיה לו סיבת קיום אז אני נכנס לתחנת דלק ואני אומר לו שזה עליו " בסדר בסדר, סע, אני מת לסיגריה. לא מאמין שעוד פעם הזונה הזאת סידרה לי עבודה. שתלך להזדיין." אחריי כמה דקות אנחנו מגיעים לתחנת דלק וכל הדרך הוא לא מפסיק לקלל אותה, אבל בצורה מבדרת, הוא יודע שאני אוהב שהוא מקלל ככה אז אני חושב שהוא עושה את בשבילי בגלל הבוקס שהוא נתן לי, אנחנו נכנסים לתחנה והיא כמעט ריקה חוץ משלושה חברה שעומדים ליד האוטו שלהם עם כוסות חד פעמיות על מכסה המנוע , אנחנו שומעים אותם צורחים. האוטו נעצר והמתדלק עדיין לא בא "אחי זה לא היה במקום." הוא אומר לי ואני אומר לו שלא קרה כלום והייתי צריך להגיד לו שזאת מיכל שסידרה לנו את העבודה " תכלס הייתי בא בכל זאת . " אני אומר לו שאני יודע "זוכר שהיינו בגיל שלהם ורק התחלנו, איזה תמימים היינו אה ? כמה הייתי שותה , וכל פעם אתה נדפקת ולא היית שותה כלום, ויובל הגמור הזה מי היה מאמין שהוא יהיה עורך דין הגמור הזה אה ? " אני רוצה לענות לו ומה שעוצר אותי זה הצרחות שלהם, אנחנו שותקים ומסתכלים עליהם הם שיכורים לגמרי, אחד מהם שם לב אלינו והוא צועק מה אתם מסתכלים. " אני יוצא לקרוא למתדלק. " אני אומר לו שיזהר מהמשוגעים האלה, והוא יוצא מהאוטו ואני שולח למיכל הודעה שהוא גילה שהיא סידרה לנו את העבודה שזה הלך יותר טוב ממה שציפיתי אני שומע צרחה "מה עשית, מה עשית?" אני מסתכל לפינה של המתדלק, לאיפה שהוא צריך להיות, לאיפה שהוא אמר שהוא הולך, והוא לא שם, אני מסתכל במראה ורואה בהשתקפות של המראה אותו שוכב שם, אני שומע את האוטו שלהם מתניע, ואני רץ לשם, והמתדלק יוצא החוצה מהפינה שלו בריצה, ורועי פשוט שוכב שם, בשלולית של הדם שלו, והוא לא אומר כלום ואני מסתכל עליו, רק מסתכל עליו.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה