הרי לכם משל
על זחל עגלגל
שאכל ואכל
עד שלא יכל.
באה נמלה,
ובנימוס שאלה-
"זחל חביב, זחל נחמד-
"מדוע אכלת מכל הבא ליד?"
"האין זה ברור?"
ענה לה הזחל ללא ערעור
"אני הולך להיות פרפר!"
"אבל איך תהפוך לפרפר-
כשמשקלך שקול למשקלו של ההר!"
שאלה הנמלה ללא מחילה.
"את עוד תראי"
ענה לה הזחל
"כשאהיה פרפר-
לא אהיה הר בכלל!"
הלכה הנמלה, ובא החרגול
ושאל את הזחל בצחוק כה גדול
"זחל חביב, זחל נחמד
מדוע אכלת מכל הבא ליד?"
"האין זה ברור?"
ענה לו הזחל ללא ערעור
"אני הולך להיות פרפר!"
"אבל איך תהפוך לפרפר-
כשאתה כל-כך מכוער?"
צחק החרגול בחיוכו העגול
"אתה עוד תראה"
ענה לו הזחל
"כשאהיה פרפר-
לא אהיה מכוער בכלל!"
נפגשו החרגול והנמלה
בבית הקפה "השעועית העגולה"
ובעוד הזמינו דברי מאכל
החלו לדסקס על הזחל המרוכל:
"הוא מאוד גדול"
אמרה הנמלה לחרגול
"אילו רצה להסתובב לא היה יכול!"
"וראית את פניו?"
צחק החרגול ומצץ לו ענב
"עם פנים כמו שלו הראי נעלב!"
צחקו להם השניים עד שבטנם כאבה
ולאחריכן הכריזו בגאווה-
"זה הזחל הגדול- לפרפר להפוך לא יכול!"
שמע זאת הזחל ומיד נעלב
בנה לו אז גולם ולא הראה את פניו
ישב שם בשקט שבועיים שלושה
וניסה- ממש בכח- לא לבכות מבושה.
לאחר כמה זמן החליט שמספיק
זמן להתמודד עם בחוץ מבלי להסמיק!
כשיצא אט אט החוצה נדהמו שכניו
"יש לו כנפיים! שם- על הגב!"
הסתכל הזחל שמאל וימין
ומראה עיניו לא יכול היה להאמין
על גבו שתי כנפיים בצבע זהוב-
איך את גופו העיז שלא לאהוב?!
מיד את כנפיו היפות הפרפר פרש
וכולם נדהמו- ראו איך הוא טס!
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
