האזיני לקול
פרסות הסוסים,
לשמע נקישות המצעד
הצועד אל שקיעה מעוטרת,
וחשלי את ליבך
לקול צלצול הפלדה.
*
הו לוחם,
מדוע טווית את שירך
מברק השריון,
מצעקות המלחמה,
הבט אל הוורד
המוטל למרגלותיך
ותן את ליבך לשירי
המרצפים את דרכך.
*
אני רוכב
בשדות קמלים,
הזמן חלף לו
וההווה קופא בעצמותי,
דמעות מלוחות נוטפות
ונוחתות אי שם
בראשי הריק.
*
כבר שקע הלילה
ונותק המיתר
שבין נשמותינו.
דמעות חמות
מעלות עשן על השולחן
שבו הנחת
ורד יבש
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה