הבטתי בעיניו וראיתי את כאבו, את צערו על אחיו ואחיותיו שלא שרדו את האש הנוראית.
הבטתי בעיניו וראיתי שהצלקות לא רק על גופו הענק אלא גם בנשמתו השברירית.
הבטתי בעיניו ורציתי רק לעזור לו אך..
שיניו פעלו במקום מוחו, משסעות וקורעות בשר.
דם טפטף וקלח מתוך הבשר הקרוע.
עצמות נפרדו לעד מהאיזור הבטוח והצרחה.. הייתה נוראית.
הסכין נפלה, מגועלת בדמו ולבושו התמלא דם שחור.
העצם של ידו הייתה לבנה-כסופה ונקייה לחלוטין מדם.
צמרמורת אדירה נפלה עליי ושיטקה אותי לכמה שניות.
הוא הביט בי. עיניו החכמות של הזאב וחזר לדמותו האנושית.
"זאבה," אמר בקול כואב אך חיבקתי אותו. כדי לא לראות את הדמעות.
המוות בא אל כולנו. זה רק עניין של זמן עד שהוא יגיע גם אליי.
		
		
		
					הוסף תגובה | 
			
		
קישור ישיר להודעה