יש לי נייר קניתי גם שורות
העיפרון ביד והמילים מוכנות
ים של אותיות נשפך כמים
זורמות כרוח עם נגיעות שמיים
מילה ועוד מילה בלי הפסקה
בין השורות רוקדת, רכה ודקה
המציאות נעלמת והופכת לנייר
והעיפרון ממשיך בקריאת תיגר
אך יום יבוא והכל יעלם כלא היה
והעיפרון יבוא אל סופו בתהייה
השורות יסרבו לפקודות המילים
וליבי לפתע ישתתק ויכלים
המציאות תדרוש את תשומת הלב
לחיות בעולם האמיתי והכואב
את מילות הנייר להעלים כליל
ולהתחבר למילים בעלות הצליל
הפה יצטרך את העפרון להחליף
מהנייר אפרד ומבט אחרון אעיף
לפתע האותיות כעשן נעלמות
והמילים נעצרות, טרם נגמרות
מדוע זה כך, היכן האוצר נעלם?
האם פי לא יהיה כעיפרון מושלם?
והשעון מתקתק ומאיץ בי לחזור
אל ים המילים המושלם והטהור
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה