תכשיט: כל הזכויות שמורות ©
אבינועם , הגבר השרמנטי, כובש הלבבות וממיסם, עומד בכניסה לביתו, מול המראה, מסיט קמעה את העניבה לימין ולשמאל, מחליק קלות על פניו. שבע רצון ממראה עיניו עוזב את הבית לכיוון החניה.
בשריקה חרישית נכנס אל הרכב השחור והמבהיק פותח מעליו את הגג, מתניע וגולש בזהירות אל מחוץ למתחם הבית אל עבר הכביש הראשי .
אגב נסיעה מציץ בשעון היד רולקס, מחייך בשביעות רצון אל פניו המשתקפים מן המראה. מפעיל את הרדיו, נשמעת מוזיקה דרום אמריקאית קצבית. ממשיך בנסיעתו תוך טיפוף קל על ההגה באצבעות החובקות אותו, מזמזם חרישית . אחרי הכיכר מאט, עוצר בקדמת חנות פרחים, משמיע צפירה קצובה .המוכרת יוצאת לקראתו ומגישה לו ורד אדום באריזת צלופן , הוא משלם , מודה לה וממשיך בדרכו, אל הפאב הסמוך ,שם מחנה את רכבו ונכנס , בפאתי החדר האפלולי כבר מחכה לו זו, על ספה מזרחית עשויה קטיפה רקומה . הוא ניגש מושיט לה את הורד ונושק בעדינות את ידה המושטת לקראתו. אל השולחן מגיע איש השירות מדליק את הנר הריחני ומגיש את בקבוק השמפניה בתוך כד מלא שבבי קרח- כך, כמו תמיד!
מתיישב לצידה- תכשיט הרכש האחרון שלו, ברונטית יפיפייה ששלף מתצוגת האפנה בה השתתפה. לפניה, היתה זו בלונדינית תכולת מבט , יפה לא פחות ,שאת שמה לא הצליח לזכור ,קודמת לה , תכשיט נדיר בצבעי חום ומוקה בעלת מבט מצודד, ושפתי שוקולד מלאות , שנמצאה לו לעזר על ספינת השעשועים , אליה הוזמן על ידי חבריו . מביט היה בה , בתכשיט האחרון ,וסוקר את חייו הזורמים לפניו, מבילוי לבילוי מתכשיט לתכשיט , מפגשי בירה וצחוקים חסרי דאגות , חסרי יומרות. מופעים מדיפי ריחות בושם ויוקרה , כשלצידו, תמיד, מרהיב התכשיט הנוצץ האחרון.
ככל שהערב מתארך , מצטרפים חבריו ובנות זוגם, אדי האלכוהול עשן סיגריות וסמים מרחפים באוויר, מוזיקה בלתי מזוהה משמיעה קצב ריקוד שלאיש אין עניין בה ,וכך הלאה והלאה עד שבאה שעת קריאת השכוי , זה הסימן המוסכם לסיומו של הערב ולפרידה המתבקשת, זוג זוג אל קן האהבים הפרטי.
=====
ובביתו הצנוע בקצה השכונה , ממתינה לו זוגתו. בשקט ובסבלנות ממתינה. אין לה עליו דבר. היא הרי מכירה את התכשיט שלה. תמיד חוזר!, כדייג עייף אל הנמל, הוא קושר את חייו אליה, אל העוגן. היא יודעת: בסופו של הערב, החופשה, המסע, הוא שב הביתה והוא, כמו תכשיט חלול ומרוקן פושט מחלצאותיו וגינוניו. רופס ועייף ונדכא מחוסר התכלית והשעמום- מניח ראשו בחיקה והיא מלטפת אותו ומחייכת קלות אל עצמה. בעוד הוא מאבד את חייו לריק, לאט לאט מוציא את ימיו, היא עושה לעצמה . בהסתר ובצנעה בונה את חייה, שאין לו בהם ולו דריסת רגל, תוך ניצול רפיסותו קושרת לה קשרים ושליטה, בונה את חייה. בלעדיו ובתנועת אגב מסובבת אותו כסובב תכשיט טבעת זולה על אצבעה הקטנה.
אנה - כל הזכויות שמורות
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
