עשיתי היום סדר וזרקתי את כל המחברות מהלימודים (תאמינו לי - תענוג גדול!) ומצאתי את השיר הבא.
כתבתי אותו בשנה שעברה באמצע שיעור תחביר מתסכל:
שיעור תחביר -
מי יקח אותי לרוץ בשדות
כשהרוח ממלאת את אוזניי
ומוחי חסר כל מחשבות.
מי יקח אותי לבחוץ
להרגיש את האוויר, לרוץ
מחוץ לשיעור
הלא-ברור
בתחביר.
הוי תחביר, אתה מלא כללים למכביר
אך לא מובן
כלל וכלל.
כל כך קשה לזכור אותך
עדיף לי כבר מתמטיקה
ויושבת פה בתסכול מר,
אולי הכול יסתדר מחר
ונקום,
לעולם חדש ללא כללי הדקדוק!
ובינתיים, כותבת שיר לא חשוב
ולשיעור המרגיז כדאי לשוב...
נתראה במבחן!
:)
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
